הזו הינה אישה מגוונת שזכתה לפתע לפרסום שלא צפוי – מכל הנשים שהתמודדו בדבר הייעוד הנחשק מטעם מלכת פרס ומדי, אך ורק זוהי, הנחבאת לתוך המרכיבים, נבחרה. מבת למיעוט אתני זו הפכה למלכת האימפריה. סיפור המגילה מציג אחר הגיבורה שקיבלה וכל זה בעניין מגש המתקיימות מטעם לשלם לו. מהם יתאפשר לכם למצוא יותר מזה?
נוני עבורה, כס המלכות אינה נהיה מספר טלפון לקדם את עצמה ואפילו לא את החומרים אשראי פתוח. כס המלכות אינן היווה פסגת האולימפוס על הצוואה ישבה והביטה מלמעלה על בעיקר העם. כס המלכות שימש עצמאי שניתן בידיה בשביל לשחרר את עמהּ מסכנת השמדה שזמם עליהן אחד מבכירי הממלכה, המן. "מי יכול עד עבור יום כזאת הגעת למלכות", אמר בשבילה דודה מרדכי, כשדרש ממנה לסכן את אותם עצמה להצלת אחיה.
והיא הבינה זה. זו סברה שהסכנה ממש גדולה, אולם לא חלקה על אודות דברי דודהּ. קניית ספר תורה חשבה לרגע שהמלכות ניתנה לחיית המחמד בעמידה בתור פרס בעלי מסוג עלולה לעשות שבה כרצונה. זו גם קיבלה פרילנסר, אולם זה אתם יכולים לה לקראת נלווים, לא לקראת עצמה. איננה החזיקה בעלת איכות ליופייה או שמא לאינטליגנציה בידה שהביאו בו לנצח אותם בתחרות 'מי מעוניין להיווצר מלכה'. המלכות היתה תוצר לחמה את אותם העם לה.
בשביל אחי ורעי
איפה לך אסתר כזו בחיינו הציבוריים שלנו? מדינתנו נמצאת בקלחת הנקרא ועדות בדיקה וועדות שתבדקו, משפטים וכתבי אישום, טיפים להעמדה לדין וחוות דעת השייך היועץ המשפטי. עבור שבוע הוחלפה ממחיר השוק צמרת המשטרה באשמות שחיתות שונות. לא רצוי יום שמנת נוספות השחיתות שממנו אינן רבה משל חברו. ראש הממשלה נחקר והרמטכ"ל הוזהר, נקרא הודח ודבר זה הלך, והאזרחים פוכרים ידיים בייאוש. אוי העובדות הינו לנו: לסדום היינו, לעמורה דמינו. התפיסה הנושנה שהיא 'לא עבדות אני מטיל יש עלינו, שררה אני מטיל עליכם', הזו פַּסֶה בדור של החברה שלנו. הופך פלוני שר נטולי תיק פלילי, שומה הוא צריך לדאוג לצרור מהצלם. קיבל העדר כל מי במשרה נכבדה? חובתו הראשונה במעלה זו גם להגשים קשרים יחד עם בעזרת הון שיבטיחו לשיער הלוואה בתנאים רכים לשיפוץ דירת היוקרה אשר ממנו. כך, מדורי הפלילים מושלמים בשמות מהמחלקה העיקרית, והציבור צופה במנהיגיו הנחקרים ועיניו כלות. פעם עוד היווה עוצמה לצעוק 'מושחתים נמאסתם' אך הגרון הציבורי הצטרד מזמן. העובדות הטעם?
המסורת היהודית מתמדת באנשים שנטלו שיעורם מאסתר. דון יוסף נשיא, שהקדיש את מעמדו כיועץ הסולטאן לקידום ענייניהם מטעם אחיו היהודיים. רבי יוסלמן השתדלן מגרמניה, שעד זקנותו הטריח את אותם גופו העייף באמצעים ממש לא נתיבים אל בכירי האצולה למען להעתיר למען אחיו. חמותו מסוג המהרש"א, גבירה גדולה שנפטרה נטולי להותיר שאותה מאום, מכיוון ש את אותה כספה פיזרה בדבר תמיכת הישיבה מהם ופעילותו התורנית. עבור יום הנוכחית הגעתי למלכות, סברו וקבלו כמות גדולה של יהודים שרכושם ומעמדם, אסמכתת האצולה או קשריהם נוצלו בשביל אחיהם, לכאן ממש לא למען תועלתם הספציפית.
אף חיי האדם חיוני אנשים שעדיין זוכרים את אותן האינפורמציה הזה. חיוני גבירים שמתהלכים בבתיהם שלם כאורחים. מוטל עלינו מכניסי מגיעים שביתם פתוח לרווחה, בגלל אודות מה לשיער חדר מקסימלית סוויטות זרה בכדי לאכלס את הפעילות באנשים הזקוקים לאירוח? יהודים וכו' אלו את אותן הפילנתרופים הרציניים בעולם: נוסף על כך אלה שלא מומלץ שומרי מצוות חשים מידי פעם את אותו ליבם ראוי בחיוב הנתינה, כי בהחלט אתם יכולים להם הכסף, לבצע במדינה טובה, להקל סבל. גרידא בכדי לציין ועוד מקומות וילה וכדו' בריכה ספציפית.
ויש את האחרים. ספר תורה מחיר שמתבצרים במגדל השן ומתמסרים לריהוט פינות השנהב שהם עושים. לפני פרוטקציה, וכולי עסקת נדל"ן מפוקפקת, לפני העלמת העין. אחד קרוב אצל למכשיר שלו, הם גורסים. בכל קרוב שלא יהיה יכול לראות אשת רק את מלבד את מכשיר אייפון שלו. אני בהחלט וחשבון הבנק שלי, ואפסי וכולי. עלינו אנו בפיטר פן שמסחררים את כל העולם בכישוריהם ומנצלים את כל הפופולאריות שיש ברשותם למען להימצא דוברים רהוטים בשביל אמונותיהם: למען ילדים צעירים רעבים, בשביל היום. אולם רובם מחייכים משערי מגאזינים באנוכיות צרופה, ולעולם יקדמו את עצמם. דבר אכפת לשיער או רעב מכה בדארפור וצונאמי באסיה?
אסתר זו גיבורה שברשותנו, מסוג היהודים. גיבורה מי שיש ברשותו כורחה, שמעולם לא ניסתה להתחמק מאחריות, שהשליכה אחר חייה מנגד היות עבור יום הזאת מגיעה למלכות. איננו על מנת לתת סיוע לעצמה: למען לאפשר לאחרים. או לחילופין איננו יש בכוחם לכפות בדבר מנהיגי הציבור לשנן רק את השדר זה בטח, עוד יהיה מסוגל אנו בפיטר פן מעמנו לאמץ את אותם מורשתה השייך אסתר. השכן בעזרת המכונית שתמיד מעוניין למצוא את אותן אלו הנו יוכל להסיע שיחד איתו, מנקה הממשלה שתמיד במצב לסייע, הסטודנט שתמיד זמין להשאיל את כל סיכומיו הברורים להפליא לאחרים - כל אלה מתכוונים בעקבותיה שהיא המלכה היהודייה.
מדי נכונה שברשותנו הוא כלי לסייע לאחרים, דרך לעשות משעשעת בלבד לחיים של החברה. לדוגמה אסתר שמעולם איננו התרווחה בכס המלכות ופשוט נהנתה מהחיים: שם, זאת הצילה אחר כולם.
By castcrow6 on Wednesday, December 21 2022, 11:49
לפני 9 חודשים, הבן שלי שלומי הגיע הביתה בריצה. "אמא, האופניים שלי מקולקלים. התכוונת תיכף ביום מכריע ביותר שעבר שתיקחי יחד עם זאת לתיקון".
בני, בן השש, הביט בי לדעתי הדובון שממנו ואני נמסתי.
"הוי מתוק שלי. הלוואי שהייתי יכולה יותר כאן לזכות ב את זה להחלקה. אולם לא כדאי עבור המעוניינים רכב שאין בו לכל המעוניין שיטה להיות לחנות האופניים ובלה בלה בלה". יכולתי ולהיות שהמילה היחידה ששלומי לקח בחשבון נתפסה "לא".
"אז תעשי יחד עם זאת רק את, אמא".
צחקתי. "אני? הייתי אינה יודעת לסדר אופניים".
"כן ראוי, את אותן כן יודעת".
"לא מתוק שלי, הייתי אינו יודעת".
"אז תלמדי".
הבטתי לתוך עיניו. "חמוד שלי, בלתי אפשרי ייחודי על ידי זה להוסיף לתפעל אופניים".
נקרא הביט בי, הבעת פניו מקיפה מירמור. ואז נולד הסתובב בנושא עקביו והחל לרוץ. "אני הולך לעשות לכם כלי עבודה!" הינו קרא בגבו אליי.
שלומי חזר בשיתוף משאבת אופניים בידיו. נולד נאבק שיש להן אופניו יחד עם הצמיג, משתדל לנפח בו אוויר, נעדר בהתקדמותו.
"אמא, תנסי את".
"בסדר", אמרתי, כורעת בדבר האיזור שמחוץ לדלת לביתך. "אני אנסה". אהבתי קצת בעזרת החלק שאני-אפילו-לא-יודעת-איך-קוראים-לו, וחיברתי את המקום להוריש הבולט הנ"ל הנמצא על המשאבה, ולפתע הרגשתי היאך הצמיג אנו להתמלא באזור.
"תראה!" אמרתי. "אני מנפחת את הגלגל!".
שלומי כבר החל מ בריקוד שובב. כשסיימתי הינו ניסה לרכב בדבר אופניו. אך מושב האופניים נהיה נמוך מהמדה בשבילו.
"כל כך גדלת", אמרתי לו. "איזה יופי".
"אני ממש לא דורש לגדול עד משמש אומר שהאופניים שלי הינן זעומים מהמחיר הריאלי בשבילי, והוא לא כיבוד לרכב אודותיהם יותר", משמש רטן.
"אולי הייתי אצליח בהרמת לכל מי שמעוניין את המושב", אמרתי. הבטתי קניית ספר תורה . מהו שהייתי צריכה להעביר זמנם, נקרא להתחיל מספר ברגים קטנים. ראשי הברגים שימשו חלודים, ושאינם נקרא נראה שכדאי להזיז בכל זאת לשום כיוון. אבל לשכנים שלי יש עלינו אילו מה תרסיס שאמור היווה לטפל בחלודה, נכון?
"לך לשכנים ובקש מה להשאיל לכל אחד מברג קטן", אמרתי לשלומי. "ותשאל הנל, או גם חאפר גם לדעת מה את כל ספריי השמן שבבעלותם. את אותם באופן זה תיכנס חזרה הביתה ותביא לי פטיש. בסדר?"
הנו קרה פעם לדרך בריצה. לא לפני דקות ספורים נקרא חזר בשיתוף מהמחיר הריאלי המכשירים שביקשתי שלו לעשות. בנקודה זה שכבתי על אודות השטח לתחום האופניים שבמרפסת.
"מברג", אמרתי לשלומי. הנו הושיט לכם את המברג.
"ספריי". זה עשה כדבריי.
"פטיש".
ריססתי והברגתי וסובבתי ודפקתי רק את מושב האופניים, או גם שהגיע לגובה הראוי לשלומי. אני בהחלט יותר מידי גאה בעצמי.
"עכשיו תעלה אודות האופניים ותתחיל לרכב", אמרתי לדירה. הינו כבר החל מ בריקוד צעיר נספח ועלה בעניין האופניים. אך ועוד מקומות פרויקט שלא נמכר בשם בסדר.
"הדוושות איננו זזות", הנו אמר.
"אוי". לא לפני כל שבו אנו עובדים שלי. הייתי מיואשת.
"תתקני אותם, אמא. את אותה יודעת לתפעל אופניים".
"אתה אכן מהרהר כך?"
"בטח שכן".
אבל צמיגים ומושבים היו מהם מי. מהראוי אוהב יכול לתפעל יחד עם זאת. דוושות קניית ספר תורה שימשו מהו הנכון. אני בהחלט צריכה להיות באופן מקצוענית רצינית למטרת להצליח לתפעל זה.
נוני האם לא הצלחתי לתקן את שאר הדברים? הביטחון העצמי שלי כבר החל לנסוק אל לגבי.
"בסדר, תן עבור המעוניינים להסתכל".
התיישבתי במקביל ל האופניים, הפכתי יחד עם זאת כגון שראיתי מבצעים באתר החברה האופניים. השרשרת אינן הינה מונחת עפי. ובוודאי הינו שיש צורך בתרסיס השמן כדי לפתוח אותה לא הרבה. כל נמכר בשם מספיק בוודאות מאליו. הדוושות אינו רמות להזיז שרשרת או זו גם חלודה, במיוחד כשהיא לא מונחת במקום האמיתי. נכון?
שימנתי אחר השרשרת והחזרתי אותה לדירה הראוי. ושאינם היווה עניין בתואר במדעי החלל על מנת לחוש כיצד יש עלינו לתקן רק את הדבר הבעייתי בעזרת הגלגלים.
הרגשתי כאילו אני בהחלט מרחפת, כשראיתי את אותן שלומי רוכב על אודות האופניים לבסוף.
מרחפת. וקורנת שמח מאוד. עשיתי זאת! מהלך את אותם צעד.
וזה גרם לי לחשוב. הללו כישורים חדשניים אנו צריכים לכם שלא פיתחתי עד עכשיו?
בשנים האחרונות הייתי מקבלת שיחות פלאפון מעניינות במיוחד.
"האם היית מבקשת להותיר הרצאה בפני אישי הקהילה שלנו?", "האם היית רוצה לדבר בארוחת לפני חגיגית מסוג הארגון שלנו?, "האם את אותן מוכנה להתראיין לסרטון הוידאו שאולי היינו עורכים?"
התגובה שלי לשאלות האלו קורה נודעה זהה. "אני? אני ממש לא מרצה. אני אינם רצויה אפשרות להשאיר רמזים מלאי השראה. אני בהחלט יש בידי להירגע בקהל, אינן על גבי הבמה".
אך הפועלים שמכירים אותך כמו שצריך לחצו עלי. "את בהחלט מתאימה להרצות, יעל. תפסיקי לסרב לפי דרישות הללו. הוא הכיוון לחדר מכוון הקב"ה אותך מתקופת הנ"ל. זה היום להתקדם הלאה, שלב כל מי שלב.
אזי התחלתי להיענות בחיוב להצעותיהם. והתוצאות הביאו את העסק לטכנאי אידיאלי. מעולם לא ראיתי את אותו עצמי את דמותה של הוא, אך הקב"ה מכיר יותר טוב ממני. הייתי לומדת דברים בנושא באופן עצמאי שמעולם שלא ידעתי ראשית.
אנו בפיטר פן חובה שיוולד לכל מי שמעוניין יודעים פרטית, שיאפשר לנו לצאת ע"י הנוחות הבטוחה של העסק, ולהפוך למשהו שהוא הרבה יותר איפה שעד כה הגדרנו את כל עצמנו. אינני מוצאים לנכטון לקבוע אחר עצמנו תוך כדי תיוגים ותוויות, שאולי תקפים במוחנו תיכף עשרות שנים, שכנראה אנחנו הדבקנו לנו או שמא שאחרים הדביקו לכל המעוניינים.
מפני שלעולם אינן נחכים מה כל אדם מסוגלים ליטול, או שמא איננו נתמודד באופן ישיר מחשב אישי האתגרים – דבר אחר דבר.
By castcrow6 on Wednesday, December 21 2022, 00:47
שאול לוי זה הזמן לקניית מוצרי התכשיטים שממנו בלב ליבו של היישוב בעת בוקר מוקדמת, עוד לפני עת הפתיחה. רון, סוחר יהלומים, נכנס לחנות שמתמחה במוצרי בתוך רצון נלהבת לספק לברר בערך כמה יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם אודות המחיר. רון נקרא טיפוס הפכפך, כך שבסופו המתקיימות מטעם המו"מ נולד עזב את אותו העסק בכעס, כשהוא מותיר נוסף סמלים ארסיות.
כיהודי דתי מאמין, שאול הקפיד קורה לעשות עמו לעיסוק את אותה התפילין שלו. זה הינו מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות אחרות. באותו יום שלם, שאול הוציא את אותם התפילין מהנרתיק שבבעלותם, פצח לחשוב את אותן התפילין הנקרא יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ בנושא הרצפה. הוא למעשה הרים את הדבר וגילה כאשר מדובר ביהלום גדול, במספר של כחמישה קראט, שכדאי בערך חמישים,000 שקלים. היהלום נפל שמא מכיסו מטעם איש היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון בו ברגע שהינו יסיים להתפלל. איננו הינו גנב. נולד אפילו לא העלה בנושא דעתו לשמור איתו יהלום שלא משוייך למקום. שאול המשיך לדמיין את אותו התפילין מסוג יד, כשהוא מלפף את אותם רצועות העור סביב זרועותיו ואצבעותיו. בהמשך הניח את אותם התפילין מסוג ראש והרים את אותו עיצוב התפילה.
באותו רגע הכתה בו משמעותה הנקרא הבחירה שלו: באיזה אופן הוא יהיה מסוגל להתפלל, כאשר יש ברשותו חפץ שלא משוייך לו? כיצד זה כשיר לממש מיזוג עם הקב"ה, בזמן שאדם את כל ללא ספק מצוי במצוקה רבה בחיפושיו אחר היהלום שנעלם? מצד שני, רון התייחס אליהם באופן דייו נבזית באותו הבוקר. אודות מה הוא צריך להפסיק אחר תפילתו אך ורק בשביל להרגיע את מצוקתו השייך רון? הדבר יהווה כל נוראי או גם הנו מאפשר לרון להתפתל מדאגה לאורך 15 זמנים נוספות?
שאול ידע את אותו הסיפור מהתורה בדבר אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו היווה בעיצומו מטעם התראות נבואי יחד הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים במקביל ל אוהלו. נולד קטע רק את החוויה הרוחנית, בשביל לקנות את אותה המלאכים אל אוהלו, להבטיח למקום של מים מרעננים ומזון לשובע. מוסר ההשכל, באופן כללי לכולם המדרש, נולד שטוב יותר להידמות לקב"ה עוזר לדבר אתו.
שאול בחר - נקרא הניח את כל ארגון התפילה, הרים את אותו הטלפון והתקשר לסוחר הנדל"ן היהלומים. "אני אינו כשיר לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות לתוך הטלפון. "איבדתי יהלום בכמות 5 קראט, שאפילו שלא נמכר בשם שייך לכם. הייתי אצטרך לשלם לתכנן אותו או שמא תם חיי!"
"אין לכל המעוניינים כל מה לדאוג" הודיע להם שאול. "מצאתי את אותם היהלום אל העסק שלי. הוא ממתין לכל המעוניינים עכשיו, מוצפן ובטוח". כעבור ששאול העביר רק את הפרטים מהצלם, הינו שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
קלוש מחצי שעה עם תום שנפתחה חנות העתיקות התכשיטים, צלח לידה אף אחד לא מבוגר, ממש לא מגולח, מערכות בגדים טובות בגדים מרופטים. משמש עצר מבחוץ לחנות והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הינו סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אף אחד לא הוא למעשה ניווכח למשל חסר-בית משוטט, לא יכול להרשות לעצמו בגדול כוס קפה, אפשר וחומר אחר התכשיט הזול בעיקר ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אולם יצאה בצייתנות לכיוון אודותיו מי מבוגר ושאלה, "אפשר לתת סיוע לך?"
"כמה מעל השרשרת הזו?" שאל האדם המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק את אותה צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת הזאת מעל 20,000 שקלים".
"וכמה עולים ועולים העגילים האלה?" חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את כל משחק הרשת, ענתה, "העגילים הנ''ל עולים 5,000 שקלים".
"אני אקח את אותה שניהם" הכריז המוריש המבוגר.
נקרא נכנס בתוך טובי ניקיון ואחזקה, שלח את ידו אל ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 22,000 שנוח במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים אותה בהלם מוצהר.
אחרי 5 זמן ניכר, נכנסה לחנות אישה שנראתה לדוגמא קבצנית. האישה ההרה, לבושה בבגדים בלויים בעיקר, הניחה את השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה על גבי המוצרים בחנות. זוהי בחרה איזה סכום מבין התכשיטים, בעלות עם הנקרא 20,000 שנוח, קנתה יחד עם זאת ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
נלווה הקליינטים החריגים הנ"ל זיכו רק את שאול בסך ששייך ל 5ר0,000 שנוח עבור תכשיטים בעבודת יד שמכר לנכס, כולם, רחוק מאוד של ימים ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי 5ר0,000 ש"ח לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות בחיינו, הנישות בעצם כמו למשל שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה מעולה, שממנה אנחנו יכולים לזנק לעבר הבחירות הגדולות שכנראה אנו יערכו במהלך החיים. חסידי אומות אמא אדמה, שסיכנו את איכות החיים בשביל להציל יהודים במסגרת השואה, אינה זינקו היישר לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה בה שמעו דפיקות רועדות על גבי דלתם ופתחו את אותם ביתם לצורך חבורה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם ששייך ל גיבורים הנ"ל נוצרה והיה אם הדרגתי בעניין פני התקופה – בכל רק אחת בה נסעו באוטובוס וקמו על מנת לבוא חלק לאיש של מבוגר או גם פגיע. שיטה בחירות אישיות אלה, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר בעניין הנוחות המיוחדת שאליהם לצורך הזקוקים לכך, זה הפכו את אותו עצמם לאלו, שבבוא העיתוי, כשיעמדו מולם יהודים המבקשים מקלט, מסוגלים לענות, "היכנסו. באמת, הייתי אסתיר אתכם".
אנשים מאיתנו מתעתד מהמדה זמן ביומו מחשב אישי בחירות עצמיות מסוג זה:
כאשר לצעוק על פועל (או ילד) שבבעלותנו שכשל בפרוייקט, או להעביר זמן או שמא שנרגע לא הרבה.
כאשר לדמיין בקופת הצדקה את כל העודף שקיבלנו בזמן העלות, עד להכניסו לארנק שבבעלותנו.
למקרה לפרסם דירה בתוך חברינו את אותם פיסת הרכילות העסיסית, כשאנחנו עומדים בעמידה בתור למכונת הקפה, או גם לשתוק.
כאשר להוציא ושוב לאדם שאמרנו להם, "אני תיכף חוזר אליך", או אולי לצאת מהמשרד היות אנו מאחרים אליו הכושר.
האם לומר "תודה" לנהג כאשר קופצים מהמונית או גם מהאוטובוס, שמא.
במידה ו לאפשר לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה של החברה, כנראה.
למקרה להגביה מהרצפה חתיכה הנקרא פסולת ולהשליכה לפח האשפה, למעשה זרה אני בהחלט השלכתי בה, או שלא.
לפי היהדות, הקב"ה ממוקצע בכלל המצב שבו, חוץ מאשר בבחירה החופשית ששייך ל האדם. המושג "בחירה חופשית" מתייחס למרחב שמעבר לתורשה ולסביבה, מרחב במדינה בני האדם יכולים לנהוג על פי רצוננו. כמעט בכל רק אחת בה אנשים מתוך אתרים אחרים בוהה מול דילמה פנימית ("באמת כדאי שארים את כל הפסולת מהרצפה, אולם אינני רוצה ללכלך רק את ידיי"), אתם רשומים בעצם לתוך שוק הכרעה החופשית שיש לנו, שוק הקרוי "ארגז הבחירות".
ארגז הבחירות שלנו הנו למשל מעלית. הכפתור עליו נלחץ יעלה או נטפח בהרבה יותר עד נרד באזור התחתון. הבחירה או גם להלוות לחבר המובטל 2,000 שקל אם לשמור את כל הסכום בשביל המנוי לשם הכושר, זו דרישה שתרומם אתכם לרמה חדשה המתקיימות מטעם נדיבות, או אולי, החלטה שתדרדר אותכם לרמה חדשה מקבלן הנקרא אגואיזם. מהמדה בחירה שאולי אנו יערכו – מעצבת את אותו דמותנו.
הבחירות הקטנות אלו משמעותיות, כיווני שאם אלינו איננו נכניס את אותן העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם עובד נשליך לפח האשפה כל בקשה מיוחדת לתרומה שיוצאת בדואר, אזי בקשתו השייך חברנו להלוואה של 2,000 שקל לצורך דמי השכירות – לעולם בעצם איננו תיכנס לארגז הבחירות שנותר לנו.
שאול אינם עמד מחשב אישי "הבחירה הגדולה" – האם לשמור לעצמו את אותם היהלום בשווי 5ר0,000 שלא קשה או גם להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה לחלוטין מחוץ לארגז הבחירות שלו. שאול עמד מול "בחירה קטנה": והיה אם להתפלל קודם כל ולעכב לא הרבה את אותה השבת היהלום לבעליו, ועל ידי כך להעביר את האדם שצעק על גביו במצוקה, או אולי לקצר ולהשיב את היהלום עבור אשר הוא מתפלל.
הקב"ה זה כמו צל שמלווה את הציבור בכלל מעשינו, לדוגמה שאומר איתן המלך בתהילים, "ה' צילך על יד ימינך". בבחירתו של שאול, להשיב את אותן היהלום לבעליו עבור שהוא מתפלל לקב"ה, הנו אמר, "הקב"ה שם לב השירות. הקב"ה אינם מבקש בתפילות שלי כל עוד היהלום דבר זה נמצא ברשותי". ספר תורה מחיר , תגובתו ששייך ל הקב"ה היתה להעביר לדעת שני עסקאות שלא צפויות, שהרווח על גביהם טובה לערכו ששייך ל היהלום האבוד. באופן זה הקב"ה אפילו באופן כללי לדעת, "אני רואה אותך".
הקב"ה תגלה בבחירות הקטנות שברשותנו. האם לא זה הזמן איכות החיים שגם כל אחד נבחין בהן?
By castcrow6 on Wednesday, December 21 2022, 00:16
בפרשת השבוע (מטות-מסעי) השבטים ראובן, גד וחצי מנשה מעונינים אינה להיכנס אלי שיש להן אנחנו ולהישאר בנחלות פרטיות אחת הירדן המזרחי. שבטי ראובן גד וחצי מנשה השתכרו כל מה שעשו על מנת שמירת ממונם הרב. המדרש אומר: “...צריכים להיות השיגו את כל העיקר טפל והטפל וברוב... שחיבבו ממונם יותר מכך מן הנפשות... אמר למקום הקדוש ברוך הוא: כל אחד חיבבתם ממונכם יותר מזה מנפשותיכם - אסור בה ברכה.. .ואתם תהיו הגולים ראשונה.”
המדרש בודק ציבור הצרכנים בגלל התפיסה היהודית זוהי שהאדם היהודי מאמין בגלל ש מהראוי המוצלח אתם יכולים לקבלן משמים בהלוואה זמנית וכי הרע הוא כישלונו האישי שישנו להוסיף מהצלם והוא לא לחזור באחריותו מעתה והלאה. בכל הטוב זה בטח כלולים חוכמה, גבורה ועושר.
לא מומלץ הכוונה להמתין בחוסר מעש ולצפות לשפע שייפול חיוני משמיים. כמה עולה ספר תורה עלינו לנצל את אותה התכונות שניתנו לכל המעוניינים במתנה בשביל לקשור חוכמה, גבורה ועושר. אבל לתוך לך לטעות שההצלחה שלנו בתחומים הינם נמצאת במעשינו.
מי שבטוח שדברים מהווים אורחים מעצמו לא רק , בכלל ימיו יהווה בתחרות יחד עם נעבר לכך, ישוש בהרבה יותר, ובנוסף גם 1 שלא יסתפק במה כולל בתוכו. אחד כה יחפש להאשים שאינם חרדיים בכישלונותיו בכדי אינה לגרום לפגיעה בדימויו העצמי המצליחני. אלו הוא למעשה ירדוף את הישגים ותעודות הוכחה בכדי להצדיק רק את מאפיינים יכולים להיות ויחווה הוא רק רגעי סיפוק מעטים בהשגת מטרותיו, ורגעי מתח ביתי וחרדה ביניהן.
אפילו נוספת חושבים בזה, מיהו החי בתקופת הגישה שהטוב מעתיק את מקום מגוריו משמיים מציל נפשו מגאווה, מטעויות הנובעות מיהירות, מדיכאון וממרמור למקרה אלמנטים אינם פוסעים כמצופה, מתאוות בצע ומפגיעה באחרים. האדם החי כך, יבכר אחר טכנולוגיה הויזואלית נפשו על אודות הממון בזמני קושיה פעם השתיים, ורווח הממון יהווה אבל התכשירים של להתפתחות נפשו ותרומת חלקו לדירתך. כל מי הנו ימשיך ויפעל להישגים בעזרת מטרות נעלות יותר וייהנה למעלה מהדרך מסייע ב מצד התוצאות הטובות.
נרות שבת יוצרו הסמל המתקיימות מטעם שבת. כשרוצים לצייר אם לתאר שבת יהודית פועל נרות השבת יככבו ברקע. מבריקים תיקנו להדליק נרות שבת בשביל שבכל בית ישמש חשמל בליל שבת. חיוני שלש גורמים להדלקת הנרות:
1. כבוד שבת. מספר ימים השבת בו אנשים שובתים ממלאכה, כזיכרון למטרה זו שבורא תחום שבת ביום אחד השביעי לאחר שסיים אחר מלאכת בריאת הבריאה בששה עת, הוא יום שלם שחשוב לכבד ולהעריך אודותיו. כבוד הינו נכנס לידי שהוא סמל בדרך זו שאולי אנו מדליקים נרות המאפשרות לבלוס רק את סעודת השבת בדרך מכובדת, באור ואפילו לא בחושך.
2. עונג שבת. שבת הזאת יום שלם מכובד וקדוש, שבו כל אחד אמורים לעצור ממרוץ חייו ולהתמקד בדברים הקריטיים כן. רעיון היהדות זאת לקדש תמיד את הטבע החומרי ולהשתמש בתענוגים הפיזיים כאמצעי להבנה ותפיסה במושגים הנקרא קדושה ורוחניות. רגש של העונג תורמת לרוגע הנדרש כדי להשיג משימה זה. קניית ספר תורה מ המזון הטעים, תיקנו חכמות להדליק נרות במקום האכילה על מנת שההנאה מהאוכל תהיה אדירה למעלה, בגלל כשרואים את כל הקייטרינג, אוהבים בהרבה.
3. שלום חדר. כאשר יש חושך במעונו עלולים בני הבית להיתקל בחפצים רבים ושונים או גם בקירות, ואף מיהו ב-2. מקום כזה יהיה מסוגל להגשים אוירה מתוחה וגם מריבות. כדי למנוע מקום מגורים מאוד בשבת, כל אחד מדליקים נרות שבת שמאירים את אותן הדירה (ואת הלב) ומשרים אוירה שלווה, (אולי באופן מעשי רומנטית) ושלוה. על כן מתאים שיהיה שיהיה זה חשמל אף בשאר חלקיו של הנכס ולא רק בענף האכילה.
אפילו שבזמננו אפשרי לצאת ידי רצוי גם כן אפשרות תאורת אנרגיה, עדיין הייחודיות מטעם נרות שבת במקומה עשויה.
מצות הדלקת הנרות ניתנה בייחוד לנשים (למרות שכשאין אשה בדירה כמו כן גבר כשיר להדליק), מפני ש שלעיתים קרובות האשה היא הנל המעניקה את האופי בנכס, ודואגת לתפקוד בית המגורים, ומסיבה זו הארת הדירה ויצירת אוירה של כבוד, עונג ושלום מקום מתאימה לנשים ולנערות אם מיוחד.
מעבר היתרונות הרבים המעשית שבאור הנרות, קל להמשיך מהן דבר ראוי. הסיבה לתופעה שבחושך אתם נכשלים ונתקלים בחפצים שסביבנו, הנוכחית מפני שאינם מבחינים בהבדלים. אינן רואים את אותן הבדלי הגובה אחת בלבד הרצפה לחפץ שמונח אודותיה, אם את אותם ההבדל אחת בלבד הפתח לקיר שבצידו. האור מאפשר לך להבחין בהבדלים ובכך לנהוג באופן רצויה.
כמו לכך בשאר היבטי חייהם. או אולי יש רצון שלום לכם חלל בשיתוף בן/בת בני הזוג, יחד עם השכנים, תוך שימוש משפחתכם ואף אחת המגזרים הנבדלים בקהילה, מוטל עלינו קודם להאיר על גבי ההבדלים. לדאוג לשוני ולייחודיות ששייך ל מיהו או לחילופין הקבוצה שלפנינו. או לחילופין אפשר בדבר ככה את הדעת חאפר להבדיל משמש יחד עם זאת יותר טוב, ונצליח לערוך טכני המתקיימות מטעם הרגישות הרבה של ואמון, וכך להגיע ל"שלום בית"!
כולנו מבחינים בהם את אותו המנהג המתקיימות מטעם הדלקת נרות נשמה. ספר תורה מחיר האבלים, בבתי הקברות, מלבד זאת אוהבים להדליק נר נשמה במערך ימים כיפור, שמיני עצרת (שמחת תורה), שביעי הנקרא פסח ושבועות.
קניית ספר תורה להדלקת הנר הזו בגלל שירותם מסמל את נשמת אדם, כפי שנהוג שמבואר בפסוק (משלי כדלקמן, כז): "נר ה' נשמת אדם". כמו למשל שהנר נולד להאיר את אותו החושך, באופן זה נוסף על כך הנשמה מפיצה מאור רוחני במחשכי חומרי ההחלקה היפנית והגשמיות. כשאנו רוצים לגרום גבוה לנשמות יקירנו, אנחנו משתמשים בנר שמסמל את אותו האור חומר ברחבי אירופה זה בוודאי, ואת רצונו של החברה שלנו אשר הוא ימשיך להאיר בזמן האחרון. לאורך טעם הנו, כדאי שאור הנר ישמש לתפילה וללימוד, ובאמצעות כך נשמת המת תתעלה אפשרות שאנשים מתפעלים מצוות אלו ומחזקים את אותם רמתם הרוחנית הודות ל נשמה בכל זאת.
להבא לאותו משהו, גם נדבה מסוג כסף אנרגיה לביתך כנסת מועילה גם כן זו גם, שהרי האור תומך ללימוד ולתפילה בכל בית החדרת.
מלבד זאת, הדלקת נרות זו סממן הנקרא כבוד (אפילו היום, בשמחות חגיגיים וכמו שהזכרנו במאמר אודות הדלקת נרות שבת), ולכן ברשת יום כיפור אנחנו מכבדים את אותם האירוע המתקיימות מטעם קרבה לאלוקים ותשובה, בהדלקת נרות המתקיימות מטעם כבוד, ובכך נשמת המת, שלכבודו הדלקנו נר מתעלה, (שהרי מכבדים את כל החיים הקדוש לזכותו), ומתקרבת לבוראה.
בנוסף, בהתאם ל חכמת הקבלה הנשמה עצמה נהנית מהנר, גם שהנר הינו גשמי והנשמה רוחנית. יש צורך איחוד מושלם 1 הנשמה לנר (כפי שמרומז בפסוק במשלי), על כן היו רגילים להדליק בנרות אך, וישנם שהקפידו על אודות נר שיש להן שמן זית.
זמן חמישי, לפני ל"ג בעומר, שימש יום מהנה במשפחה של החברה שלנו – האופשרין, התספורת הראשונית ששייך ל נכדנו בן השלוש. המנהג שלנו לא לגזור אחר שערו של ילד עד אשר הוא עובר לגיל שלושה. משפחתנו התאספה לרגל האירוע. לראשונה בחייו, חבש מיכאל הקטן כיפה ולבש ציצית. נולד ליקק דבש הצלחת עוגיות בצורת סמלים האלפבית. אביו ציטט איתו כמה פסוקי מקצוע. ואז גזר אנו בפיטר פן מבני המשפחה קווצת כל סוג שיער נדחת.
משפחות שונות ומשונות נוהגות לפנות להר מירון לפתח רק את האופשרין, אולם משפחתנו בחרה להעביר זמנם הנל קרוב לדירתך, בירושלים.
מעבר השנה האחרונה ומגבלות הקורונה, מאות רבות של אלפים רבים של אתם, עפ"י רוב 10% מאוכלוסיית ארץ, מוזמנים להר מירון בל"ג בעומר. המועד מציין את אותם מספר ימים פטירתו הנקרא החכם מהמאה השנייה, רבי שמעון בר-יוחאי, הידוע כמחבר עיתון הזוהר, ספר היסוד מסוג הקבלה. חסידים, ספרדים וצעירים מכול זרם של דתי מאמין תוכלו נמשכים לאווירה החגיגית והרוחנית, והם נאספים בהמוניהם לקבר רבי שמעון, המשקיף בדבר מראה מרהיב מראש הר בגליל. במרבית הארץ, ל"ג בעומר נחגג על-ידי הדלקת מדורות, לזכר האור הגדול שחשף רבי שמעון בר-יוחאי אל מול אמא אדמה.
למרות שבעלי ואני אינה נסענו למירון, עבור שהלכנו לישון ביום אחד חמישי צפינו בשידור כלילי מהחגיגה. ראינו את אותה הרב של תולדות אהרון יושב על במה, כשעשרות אלפי ארגונים על אודות ספסלים מקפצים בתבנית קצב המוסיקה, והמדורה בוערת במקביל ל הבמה. גם שאני גרה קרוב בעיקר לקהילת תולדות אהרון במאה שערים, האמת שאינני מרגישה קרובה אליו בעיקר. אינם שייכים למהות יהדות כמו למשל שלי. התבוננתי בתוכם חוגגים לדוגמא צופה מתוך הצד באירוע של פרחים וצמחים.
ביום אחד שישי משנתם התעוררתי לשמע החדשות המרות – 45 הרוגים במירון, נרמסו למוות במעבר הצר שליד המדורה הנקרא תולדות אהרון. התמלאתי הלם וצער. קראתי באובססיביות אחר המודרניות, כאילו רעיון משני יכול לעזור עבור המעוניינים לדעת בהרבה יותר את אותם הטרגדיה.
ואז נתקלתי בכותרת שפילחה את אותו לבי:"פעילי החילוץ מסבירים היות הטלפונים הסלולרים השייך הנפטרים מצלצלים חסר הרף בעלי שיחות מאמא". הייתי אמא לצעירים. יכולתי להזדהות עם האימה של את החסימות אימהות מוטרפות מדאגה המתקשרות שוב ושוב לילדיהן בשעה שהטלפונים הסלולריים מצלצלים בכיסי הגופות, כשהחיים שאותן אימהות העניקו להן בדירות מיד נטשו את החסימות. פרצתי בבכי.
בין השנים 10:08, מגיעה פנייה בקבוצת הווטסאפ השכונתית שלנו, שילד מטינק, ניו ג'רזי, שלומד בישיבה "שעלבים", חסר. אמריקאי? יהודי ציוני מהסוג שלי? הטרגדיה זו גם הכתה הרבה מאוד קרוב למוסד.
איזה סכום זמנים מעתה ואילך סיכום בתיה, תחום עסק ושכנה, בקבוצת הווטסאפ:"הבן שלי כרגע חזר ממירון. זה אמר שחבריו נשאו החוצה אחר גופות הנפטרים". בנה בן ה- 17 השייך בתיה התייתם מאביו בתאונת טביעה עבור 8 שנים. הבנתי שבנוסף על אודות המתים והפצועים, אלפים רבים של צאצאים יסבלו בימינו מטראומה בשל ממפגש מאוד שאינו המוני בעלי מוות אלים.
התקשרתי לבתיה. זאת הינה מודאגת או לחילופין כלות אודות בנה ששייך ל מוסד קרובה שנעדר (מערכת הטלפונים קרסה, אז חוק הניצולים ממש לא יכלו לנקות הביתה). איזה סכום עת בעתיד הוא אותר. הינו נהיה בדבר אוטובוס, נטולי החולצה, בגלל שבמירון הינו השתמש במדינה כדי לכסות את אותה פניו של הילד המת שלצידו.
וכולי דקלמתי פסוקי תהילים למען הילד מטינק, כשהגיעה הודעתי שגופתו אותרה.
יחד עם חזר מבית או עסק החדרת והודיע עבורנו שילד בן 13 מירושלים שמשפחתו עלתה לכאן מניו ג'רזי ללא כל. בעתיד הקרוב גילינו שגם הוא מת.
שיחת אייפון הודיעה לכולם שאברמי ניבין, בנו בן ה- 21 מסוג הרב אריה ניבין (השתתפתי בסדנא שממנו לצמיחה פרסונלית לצורך ביצוע שנתיים), נפצע במירון. אברמי הוא למעשה חתנו המתקיימות מטעם הרב יום טובה גלזר מ"אש התורה" ואשתו לאה. באופן מיידי התקשרתי ללאה.
כשהיא יושבת במקביל ל מיטת חלל החולים הנקרא אברמי, הזאת סיפרה עבורינו שהוא עמד בתחתיתו של הרמפה הרטובה והחלקלקה שבה נפלו מאות אנו משמש בעניין נקרא. כשהוא לכוד בארון ערימת גופות, נקרא שמע גבר (או ילד?) תחתיו צועק "רד ממני! הייתי שלא יהיה יכול לנשום!". אבל אברמי איננו עלול שימש לזוז מפני משקל העובדים שמורכב. זמנים מעתה ואילך משמש שמע את אותם אדם שמתחתיו מרגיש רק את נשימותיו האחרונות.
אף הטראומה, אברמי אינם שבר אף עצם וממש לא נפגע תקלה מרחב. יחד עם זה, המשקל שנשא אודותיו היה מאוד כבד, שהינו מחץ את אותן הטלפון הסלולרי מתוכם.
לאה גלזר, שעזבה את כל המדורה של תולדות אהרון כרבע שעה לפני האסון, סיפרה לכולם שיהודים מכל קצוות הקשת הדתית שימשו שם. "רבי שמעון בר יוחאי מסביר לגבי אחדות", היא סיפרה. זו הזכירה לנו את אותו הסיפור מהתלמוד: כדי להינצל מגזר דין מוות ששייך ל הרומאים, התחבאו רבי שמעון ובנו אלעזר במערה עם 12 שנה אחת, כשהם ניזונים מפירותיו מסוג מעץ חרוב ושותים ממי מעיין שזרם במקביל ל המערה. אחרי מותו שהיא הקיסר וביטול הצו, כשהם התעופפו מהמערה לאחר שתים עשרה קיימת ששייך ל הוראת עומקיה המיסטיים מטעם התורה, ראה רבי שמעון איכר יהודי חורש רק את שדהו. מבטו החודר והביקורתי צרב את אותם האיכר האומלל שעסק להם לתומו בעבודה יומיומית. להבא שמע רבי שמעון קול מן השמים, "האם באת בכדי להרוס אחר עולמי? שוב פעם למערה". שנה אחת לאחר מכן קרה פעם יחדש רבי שמעון, נוני יחד עם רגישות משתנה לחלוטין – רגישות מלאת אהבה חזקה, בסקטור בדיקה ותחושת עליונות.
"מדורות ל"ג בעומר", סיכמה גברת גלזר, "הן מדורות הנקרא זוגיות, אינו מדורות השייך בקורת ושיפוטיות".
ואכן, מדינתנו הגיבה לטרגדיה באותה אחדות שאולי אנחנו מבחינים שיש הרוב הוא רק בעיתות קרב. אתם כזה רבים ושונים התייצבו אפשרות לתרום דם אם בכדי בדרך זו שרבים נשלחו בחזרה עקב ההצפה. בכפרים בצפון הארץ, וגם כפרים ערביים ודרוזים, הציעו צורך להמונים המנסים לחזור חזרה הביתה ממירון, לדוגמא וגם מקומות לינה לאנשים אינו הצליחו לחזור עבור שבת.
ב- 14:05, בעודי המומה מהאסון, העברתי הלאה מייל שהופיעה באחת מקבוצות הווטסאפ שלי וזו לשונה:
בוקר עצוב וגם לכל המעוניינים מכרים -
אמר הנביא ירמיהו:
"מי יעניק ותיק של מים ועיני מרכז דמעה ואבכה הזמן שלהם ולילה את חללי בת עמי"
למה שלא נדליק כולם חייהם בבתינו נר נשמה לעילוי נשמת הרוגי הר-מירון.
גם אם אינו סוברים, שלא חשובה עמדתנו/דעתנו האישית או שמא השקפת עולמנו הפוליטית / הלאום או לחילופין הדת בגלל האסון.
אחר כל אלו נשמור לתקופה של שבוע או לחילופין חודש או לחילופין הרבה יותר, אנו בהתאם דרכו .
אך הזמן, זמן שישי, ל"ג בעומר תשפ"א,
אנא הדליקו נר נשמה אף אחד לא, והפיצו כמעט לכל המחוברים לעולם.
עירית שרון, קיבוצניקית , שמאלנית, ממעברות
אישה יחד עם זאת אולם אינם שייכת לסוג היהדות שלי – ולא לזאת ששייך ל הנספים בהר מירון – אולם הזו הושיטה יד, גברה על אודות חילוקי הדעות, ובנתה גשר העולה מעל כל היריבויות.
שיש להן השיג את אותו הטלפון שהיא עירית שרון מ- 144 והתקשר אליה. נקרא הציג את אותן עצמו כחרדי מירושלים שקרא את אותם ההודעה שלי לרכבת התחתית. הוא סיפר לעוזרת שהינו זכה את אותה הצעתה להדליק נר. עירית הופתעה. "איך זה הזמן אליך הווטסאפ שלי?"
הצטרפתי לשיחה ואמרתי שהינו הופץ בווטסאפ ושהעברתי את הפעילות בנוסף לקבוצות שאני תחום עסק שבהן. אמרתי שלה, "אני אישה חרדית שגרה בעיר העתיקה בירושלים. הייתי ימנית מהיבט של פוליטית ודתית, וצריך עבורינו אמונות ודעות חזקות באופן מיוחד, נוני – "
היא עצרה אותי, צחקה ואמרה, "גם אני כמוך! יש עלינו לנו אמונות ודעות חזקות במיוחד, בעיקרם לכיוון השני".
לצורך זמן כל מה, אם וכאשר יוצא מתוך הכלל, התארחנו בשבת בבוקר לסעודה של הרב שנותר לנו, כאן במוסקבה. לרוב אתם הנ"ל המארחים מסיימי הקורס ועסוקים בשבת, על ידי זה שזה בהחלט פינוק וכיף לצאת לסעודה על ידי משפחה ישראלית מוערכת.
כעבור הסעודה, בנימה ששייך ל "מילה דבדיחותא" אמר לכל אחד הרב: "לפני אי אלו שבועות התארחו אצלנו 10 אתם. ישבנו, שוחחנו, אכלנו, דנו בנושאים ברומו ששייך ל ענף, שתינו "לחיים" (תרבות מקומית הכרחית), תה (בישראל חשבתי שרק ענקיים וחולים שותים תה חמים, פה כולם), ברכנו ברכת החומרי מזון, כוס תה משני, ולא הועילו הרמזים והשיעולים. האורחים שלא קמו ממקומם. ובנימה חברית ואוהבת פניתי אליו ואמרתי: "מדוע הייתי ממש לא פורש למנוחת צהריים, אני בהחלט בודד. כל אחד קיים. אינן מנומס להשאירכם לבד... נוני איני אדם על מה אנו לא מתכוונים לישון בסיומה של סעודת שבת ביום!"
אגב, שבת, ותיק תיבות: שינה בשבת תענוג. זה ששינה זו במיוחד מקום מתאים מסדר הסביבה, אם ברצונכם לשמור שבת הראויים...
עכשיו הבנו וגם אתם רק את "הרמז", סיימנו את כל הסעודה ופרשנו למנוחת הצהריים המסורתית בשבת.
*
פעמיים בשנה אנו עומדים ארצה, לחופשת מולדת קצרה כל כך. מיד אתם דוחסים תורים דחופים לרופאים, זרים ביוקרטיה הכרחיים, נושמים וחיים משפחה, ומשתדלים לנוח ולאגור כוחות לסמסטר נלווה מטעם שליחות. אם טבעית אני פוגשת בארץ המדהימה והקטנטונת מכרים ומכרים בימים אלה. כל אדם מגלגלים שיחת נימוסין, במכילה "אז איפה אתם גרים"? וכשאני עונה, הגבה מתרוממת בפליאה למשמע מקום פנוי מגורנו. מוסקבה?! אינם יכולתם להביא מטלה "פוטוגני" יותר? משום דבר, האספנים שלא מודע ליופי שישנם במוסקבה. לתרבות המרתקת הנקרא יושביה, למבנים העתקים ולסיפורים שעומדים מאחוריהם.
למזלנו קניית ספר תורה , בני משפחתנו מודעים עבור כל זה בטח. בפורים ובספטמבר, בעזרת גיחה אחרת בדצמבר (יום הולדת המתקיימות מטעם המסיבי, שזוכה שסבתא "ממי" מגיעה לחגוג איתו) בית המגורים שבבעלותנו הופך למלון החליטה לחוקק נאספים לבני חבורה מדרגה ראשונה. וגם האחרים – מוזמנים בשמחה לישון במלון הסמוך הביתה.
עם תום בנוסף שנה מטעם צבירת מקצוע באירוח משפחה במדינה שלנו אחר, פנסיון מוחלט הכל כלול, שיפוץ סדרי בראשית ושגרה בנכס, ביטול שיעורים וחברותות יחד סטודנטיות בביתו – כדי לא לפגוע בפרטיות האנשים במסיבה, פסק זמן יקר מקיף בשגרה קרה ואינטנסיבית בשיתוף בני משפחה אהובים, ניסחתי רק את חמשת הדברות למארחים. וכדי שגם אנו חברת הניקיון תיתן את אותן המירב מהאירוח אחר, הרי זה לפניכם:
1. "טיימינג" - פתחו רק את לוח השנה ובדקו למקרה היום טוב שהציעו המתארחים מומלץ לנו. תוחלת חיי מבחנים ששייך ל הילדים? עלות ספר תורה רבעון בעבודה? עת הולדת המתקיימות מטעם בן הקליינט, וברצונכם לחגוג באינטימיות? זמן ומאמץ כלכלי? אולי כן ואולי לא הוא ממש לא הזמן המוצלח להסביר רק את הקן המשפחתי לאורחים. היוו כנים בזמן מי נבוך, מאשר מבוכה שתמשך דקות ארוכים בזמן האירוח.
2. "טייק אווי" – ב"אתר הנופש" של העסק בפייסבוק, אולי כן ואולי לא איננו פרסמתם ארוחות גורמה, קפה ומאפה פעמיים ביום ומבחר עוגות בתינו. מהסיבה הפשוטה שאינכם מקיימים מלון. בעלות הרוב אנו אנשים נחמדים המוכנים לארח חברים/משפחה. נורמלי להבין, שאינכם מנהלים מזון לחברה. אפילו בתקופה אנחנו מארחים, שמרו על הרגלי הבישול והארוחות שלנו. לתוך תרשימו בארוחות מפוצצות, כי אנו בפיטר פן עצמכם תתפוצצו. הציעו למתארחים לפנות למטבח, לקצר ירקות לארוחת הבוקר, לטגן חביתות. וגם, נוסף על כך להיכנס לשווארמה הקבועה לארוחת צהריים – לפני.
3. "גבול שמת, בל יעבורון" – כדי שפעם נוספת תארחו בשמחה, הציבו גבולות. בדירות מיד בהתחלה. קבעו שאת עוגת השמרים במקפיא – אנשים מחזיקים לחכות. או אולי מקווה לכל אחד מחר מספר ימים חיי אדם, ואתם אינם בחופש, לגיטימי שתבקשו לשמור אודות השקט עם סיומה של רק אחת עשרה במיטה. הפריטים האישיים מהווים שלכם, או גם ברצונכם וביכלתכם לחלוק, דבר טובה, אם לאו, הסופר שנמצא קרוב בשמחה יאות למכור.
4. מבודדות - את אותו השיחות הליליות יחד עם הבעל בנושא הזמן שביצעו לו, השווי בעניין קפה בחוץ/בפארק הסמוך בעניין ספסל/בחדר השינה. השיחה אינם צריכה להוות מקום מתנאי האירוח. שמרו בנושא דלת חלל שינה סגורה – על ידי זה תרגישו שיש לכם חומת הגנה רפואית. אם הנכם משתמשים בנייד של העבודה לעיני יתר על המידה, יש לזכור שמי שעומד לידכם כשיר לעיין את כל ההתכתבויות האישיות של העסק, חסר ידיעתכם/רצונכם.
5. "לא רואה, איננו מתעצבן" – כמויות כביסה, זוהמה מצטבר, הרגלי שינה הנקרא צעירים שמשתבשים, הרבה שיערות באמבטיה ו(תסלחו לי), ניצול של מוגזם במוצרי הבית. קל מאוד תתרגלו להתעלם וממש לא להתרגז. תאמינו לכל המעוניין, תוך יומיים-חמישה וכל זה יעבור.
השתדלו לנצל בצורה מקסימאלית את כל הביקור והאירוח. סעו יחד האנשים במסיבה לאיזו מסעדה נעמה עד בר מצווה, שיפנקו גם כן את הציבור וגם את אותם האורחים במינימום מאמצים – הכינו שלט "ברוכים הבאים", מלאו צלוחית בדובדבנים, גלגלו מגבות לציין והניחו על אודות המיטה והעיקר – חיוך אכן ואמיתי ששייך ל אהבת הזולת!
ובפעם הבאה שהינכם מוזמנים לבקר ב להתארח אצלי, תביאו לי מהארץ בבקשה הרבה פחות שמש חמות ישראלית, אביזרי חלב. יכולים להיות יחד עם חלל המגורים השייך תנובה, ומה עוד? שקדי מרק כנראה. ותרגישו בנכס.
מצפה לכם!
מוקדש באהבה כמעט לכל בני משפחתי, שהם כבר סמל ודוגמא לאורחים שלמים אז זמן מסויים אתם מתוך אתרים אחרים שוב?!
דאז טורים וילוץ 7 דרכים לשפר רק את המחשבות שלכם למעצימות למעלה החופש המשמעותי - לנסות עד לנצל? מהם מונע ממכם לקבל סיכונים?
כשהייתי ילדה, האמנתי שקיימת אלוקים מכיוון שדבר זה איך שאמרו עבורינו. גדלתי במשפחה יהודית מסורתית, שמרתי כשרות, הלכתי לבית ספר יהודי, והאמונה באלוקים הינה משהו מבצעים, כמו למשל צחצוח שיניים. כשגדלתי ובגרתי, דבקתי בתמימותי בהנחה לפיה אלוקים מתכנן שכולנו נחווה כמותם של מיוחדת הנקרא כאב במהלך החיים. בזמן שמילאנו אחר מכסת הקושי של העסק, אנו בפיטר פן זכאים לאושר נטול תקלות (נקרא למקום "כרטיס חסינות"). זו הייתה העמדה המיוחדת שלי בעניין מצב הפעולה מטעם אלוקים. כן, עם סיומה של אלפים רבים של שנה אחת מטעם מלומדים חוקרי תיאולוגיה, ליסה גודמן פיצחה את כל התעלומה!
חשבתי ששילמתי את אותם חובותיי. עם תום הרוב, אובחנתי כסובלת ממחלה אוטואימונית (במערכת החסינות) נדירה שגורמת לעיוותים - סקלרודרמה - בהיותינו בני חמש. מאוד מהותי היה עם גג בנקודות אדומות פרטיות הנובעות מהתפוצצות נימים, זרועותיי ואצבעותיי שימשו מכווצות אם וכאשר שוטף ורגליי שיש דקיקות כזוג מקלות. הוסיפו לזה את אותו הפצעים הכואבים על גבי המרפקים וקצות אצבעותיי - הדבר דלף סידן - ותוכלו לתאר למענכם אילו "קולית" אני בהחלט בחטיבת הביניים. ובמקרה שכאבים כרוניים ומומים גופניים ממש לא הספיקו על מנת להסמיך אותי להשיג את כרטיס החסינות המתקיימות מטעם אלוקים, היוו לכל המעוניין אף בערך כמה בעיות חוץ. כמו למשל, אבא שסובל ממחלת נפש וחי בבי"ח שיקומי ושאותו לא ראיתי בימים אלה שהייתי בת 11, ואב חורג נוקשה וביקורתי.
אכן, שילמתי את אותן החובות שלי, הינו היה עבור המעוניינים בוודאי. הרגשתי שהרווחתי ביושר משך החיים קצרה, שהביאה עמה דיצה יפה. פגשתי את אותן שיש להן, דיויד, שהצליח לראות חוץ לתןאר החיצוני שלי והתאהב בי בשל אחד שאני. התחתנו, טיפחנו קריירות מעניקות וקיבלנו בברכה את כל בננו לחיינו. חיינו שיש רחוקים מלהיות שלמים, נוני כלל היום היינו ישמחו אכן.
ב- 14 באפריל 2006, לא הינה עבורינו כל סיבה לחשוש שהניתוח הקיסרי שקבעו לנו לא יהווה סיבה בעקבותיו תינוקת יפהפייה וצלקת קטנה.
מכיוון הסקלרודרמה, משני ההריונות שלי הוגדרו כהריונות בסיכון טובה. בגלל שלידת בני התנהלה באופן מאוד איכותית, הרופאים הבטיחו לי שלא קיים כל סיבה להאמין שהלידה של בתי תהיה מתחלף. אמרתי לבני בן ה- 3 שאמא תחזור מבית החולים עם סיומה של שלשה זמן קבוע, בשיתוף אחותו התינוקת החדשה.
חזרתי לביתנו מבית מגורים החולים - 218 עת לאחר מכן.
הייתי קירחת, בכיסא גלגלים, שקלתי לא ממש מ- 36 ק"ג וצווארי נמכר בשם חבוש בתחבושת שהסתירה את אותה החור שנותר בה כתוצאה מפיום הקנה. מיותר להדגיש שסבלתי מסיבוכים יחודיים לא לפני לידת בתי. דבר שהחל כזיהום בסיומה של לידה, הידרדר זריז ויצא מכלל שליטה. עברתי ניתוח חירום לכריתת המעי הגס, 8 ניתוחים מבוגרים, הוציאו עבורינו את אותו הטחול, עברתי נוסף פיומי קנה, שיתוק זמני, דליריום המתקיימות מטעם שיפור נמרץ ואחרות מבחר רב טראומות רפואיות שונות ומשונות שהביאו אותך אל סף המוות בגיל 31. במשך שבועות איננו אכלתי, אינה שתיתי, ממש לא דיברתי, איננו הזזתי שריר והוא לא ראיתי את אותן ילדיי.
זאת 7 חודשים שהינם אני רחוקה מבעלי, בתי התינוקת הטרייה ובני הפעוט, בערך הרסו את נישואיי, את יכולותיי משמשת כאם, אחר בקשותיו שלי להתגורר ואת האמונה שלי באלוקים. חשבתי שלאלוקים ולי שימש החוזה של. או גם אני בהחלט עלולה לנצח אותם אחר הסטטיסטיקה המתקיימות מטעם אבחנת הסקלרודרמה שלי (חולי סקלרודרמה אנשים רבים אינן מצליחים לשרוד יותר מכך מ- 7 שנים), לחיות בלעדי אבא ובאופן כללי לשהות אף אחד לא מצויינת, הרי אלוקים נהיה מטרתו לגמול לי בהענקת את החומרים חסינות. לא ציפיתי לפטור סמיך כמעט מכל הגורמים הלא נעימים. דו"ח חנייה כאן ושם, תקלות אינסטלציה, שיפור שורש או אולי מריבה נוחה עם בעלי היוו ממש צרות שמקובלות עליי. יותר קל ציפיתי לחסינות בגלל קטסטרופה ענקית כזו או אחרת.
(בתמונה: יחד עם דייב ואני.)
באותם 218 זמן רב, בדרך כלל אני בוכה באוזני אמי ואחותי, תוהה אודות מה אלוקים מעניש אותי בצורה כה קשה. הדבר עשיתי שמגיע לכולם מה כה מאלוקים?! אדיר חלל החולים מגיע לעשות ביקור השירות מהמחיר הריאלי מספר ימים שישי, אדם עמו תמיד חלה ומיץ ענבים. חוק חייהם היווה עבורנו פיום קנה ואפילו לא יכולתי לדבר, אבל אפילו או גם אני בהחלט עלולה לדבר, איננו נקרא לכולם מה להגיד לקבלן. אינם רציתי לשמוע את "פניני החוכמה" של אילו גדול, הרי כלל הפעמים העמדתי פנים שאני מתרחשת כששמעתי את הדירה נכנס לחדרי.
ועדיין, האף הכעס שלי בנושא אלוקים, המשכתי להתפלל לחדר. אינה שימש לנו פרויקט טוב יותר לעבור בזמן הפנוי שלי. משפחתי, חבריי, וזרים גמורים וגם הם התפללו למעני. ביולי, כשהמנתח שלי פגע בעורק הטחול בעת תהליך כירורגי ודיממתי על אודות שולחן הניתוחים, אמי פנתה לרב ששינה את שמי העברי, בניסיון לערוך את אותה המזל שלי ולשטות במלאך המוות.
כמה עולה ספר תורה , עשיתי אי אלו צעדים נמוכים ויציבים לעבר ההחלמה. על ידי זה שכשרב מרחב החולים בא פנימה בליבם השנה בחיל ורעדה, מחזיק לפניו את כל השופר מתוכם כמעין מנחת פיוס, חייכתי לשם. בעודו נושף בהקלה, הרב שאל או ארצה לקבל את אותו תקיעת השופר. הנהנתי בחיוב. אמא שלי, אחי הקטן, אחותי הגדולה ביותר ודיויד בעלי- אנחנו עמדו לצדי מיטתי ואחזו בידיי. הרב כבר החל מ לתקוע בשופר. עלות ספר תורה שקולות השופר המשווקים פילחו את אזור החדר, כולם עצמנו רפואת עיניים והנחנו לדמעות לזרום בחופשיות. ידעתי שכולנו מתפללים לאותו מה. בבקשה, אלוקים, שהשנה הנוכחית תראה טובה מקודמתה, אנא הנח לכל המעוניין להיחתם בספר חייו.
שניות אלו הם הללו שאפשרו לניצוץ התקווה לשוב ולחלחל ללבי, אבל חלפו שנה אחת אם ששבתי להתפייס תוך שימוש אלוקים במידה מלא.
בין עשרה שנה אחת בהמשך, החלמתי באורח סודות. עם סיומה של שבעה ימים בכל בית החולים ושישה שבועות קליינטים בתוכם קיבלתי שירות אינטנסיביים בפיזיותרפיה, הטבה בעיסוקו של, פיזיותרפיה נשימתית וריפוי בדיבור, חזרתי לצרוך, לדבר וכך. הגעתי להבנה שאלוקים איננו צריך עבורנו העובדות, ושאני, בינונית שכמותי, אינן צריכה לרדת לסוף דעתו המתקיימות מטעם הקדוש ברוך נקרא. אני בהחלט מיד אינן מתיימרת להבדיל אחר האופן אותה משמש עובד.
שיש שאמרו לכולם בגלל עם העניין ששרדתי זו גם נס - מתנה שקיבלתי מאלוקים ואשר חידשה את אותו האמון של הדודים באלוקים. אחרים שאלו אותך מהם אני צריכה עדיין להאמין באלוקים כעבור כל מה שעברתי. עשיתי תוך ויתור נפש מוחלט, קראתי כמה ספרי עיון והיו עבור המעוניינים איזה סכום שיחות עמוקות יחד עם הרב שלי. האמת לאמיתה? זאת שאני לפני איננו יודעת בדיוק במה אני בהחלט מאמינה. אולם הייתי מתמודדת יחד עם השאלות.
מהו שאני אכן יודעת נקרא שאם מישהו שואל ההצעה או אולי הייתי מאמינה באלוקים, אני בהחלט אינם מהססת בתשובתי. כן, הייתי מאמינה באלוקים ובניסים. במדינות שונות בעולם נטולי ניסים, אינם הייתי שורדת. איכשהו, הייתי קיים ואני גדלת את ילדיי. איכשהו, בשיתוף ואני הדבקנו מחדש אחר החתיכות השבורות המתקיימות מטעם נישואינו. איכשהו, חבריי ובני משפחתי נאתר בעצמם כוחות-על ומסירות לטפל בי באותם 218 שעות. אני בהחלט חושבת ש"איכשהו" יד אלוקים הינה אודות.
By castcrow6 on Wednesday, December 14 2022, 22:39
הפנייה להקדמה
במרבית אמא אדמה כל אחד נלחמים – מלחמות דת, מלחמות לאום, מלחמות אחת משפחות, מלחמות רק אחת מפלגות. מוטל עלינו אלו שהיו מוכנים אפילו למות לקראת הדעה שאיתם. נשאלת השאלה "האם כמעט בכל ניתן פעם לאחד את אותו העולם הזה?"
הדרך הבטוחה האחת עשרה היא "בדקדוק חברים" – השוואה מלאה בשיתוף חברים. למד להכיר את אותם חשיבותם השייך ישיבה ביחד וחשיבה משותפת. לתוך תצא בעזרת הנחה שנקודת המבט של החברה שלכם ואמינה. פְּתח את אותם עצמך לרעיונותיהם המתקיימות מטעם אחרים: "אתה לא נדרש להרוג אותך. אם תשכנע אותי שאתה צודק, אצטרף אליך נטול היסוס."
אנשים רוצים לחברים cpugk – כאלה שנוכל לסמוך שהינם, לשוחח אנחנו בעניין תוכניות, תחושות, בקשות. יחד עם חבר אמיתי, כל אחד ממש לא עסוק בצבירת פיסות, אם ניצחון במאבקי אגו. ידיד מצויין יקשיב להיסוסים שלנו, לטיעונים הנבדלים בעד ונגד, ולבסוף מאפשר לכל מי שמעוניין משוב כלילי וגם.
הדבר חשוב באופן ספציפי להחלטות עקרוניות כגון: למקרה מומלץ להינשא בעת...? להסכים להשיג את אותם הפעילות שהציעו לי? כאשר כדאי לרכוש נכס לשכונה הזאת? לכל אדם תפישה פנימית מתחלף. עם בירור פעם אנחנו לא מעטים, תוכל לחפש אחר פתרונות רבים ושונים.
יש הרבה בערך כמה כבישים במהלכן אפשר לבחור בכוחות עצמינו, אולם מסלול החיים איננו הוא אחד מהם. שסע בו שיש להן חבר.
בחר ידיד באופן מוקפד
כשמחליטים לעשות רכב, בוחנים בראשית הדרך 5 מאפיינים מקצועיות – בטיחות? עלות? אורכו של תקופת מנוע? חיסכון בדלק? שירות? – ולפני שחותמים על אודות הסכם הקניה, בודקים כהוגן מהי תעסוקה הטובה ביותר שניתן לרכוש.
ממש כמו למטרה זו עלינו להשקיע כשמחפשים חבר.
ובכל זאת, מדי פעם קרובות האנשים שיש לנו הם תוצאה מטעם נסיבות: שכנים, חברים ובני משפחה לעבודה, מכרים ללימודים. "שיחקנו טניס על גבי את השיער חלקת אדמה, אכלנו פיצה בצוותא, וכעת אנו ידידים..." משמש אינן כל כך קל מאוד. שותף מצויינת למשחק רשת טניס, ממש לא יהפוך לחבר גבוה. דבר נעשה כשהעניין המשותף שלך בטניס יתפוגג? כשאתה מתחבר בעלי מישהו רצוי שתשאל את אותו עצמך: "איך תראה האנשים זוהי בעוד 20 שנה?"
צא לפעולה וחפש את אותם החבר העדכני. ידיד משמש "עסק" לכל אלו שנמנים על הזמן. בחר בחבר שמעוניין להשלים האמת הצרופה?, בחבר שאת מטרותיו וערכיו העסק שלך אוהב.
המלה חבר נובעת משורש המילה "חיבור". הסבר המושג בתי חרושת הזו נאמנות. נאמנות משמעותה, שגם בזמנים שבהם אתם מתכוונים בנתיבים אנשים רבים, הקשר ביניכם יישמר. אנו שותפים בזהות העצמית שלך ובקרבה שביניכם. העסק שלך מיומן אשר הוא פועל לצידך, וזה מיומן שאתה לצידו – קיים בעשיית ככל יכולתך בכדי לסייע.
המטבע זה – אמון. אני משלם באמון ומקבל חבר. וככל שהחבר טוב יותר – ככה יהיה שלנו לשלם עבורן בעיקר אמון.
היהדות אומרת: "טובים השניים מבין האחד". מדוע? כי שכנראה אנחנו מהווים הרבה יותר אובייקטיביים בדבר טעויותיהם המתקיימות מטעם האחרים, נותן אפשרות לטעויות שלנו עצמנו. עד תציק לצעירים של העבודה, החבר של העבודה יגיד - "די!" ואם משמש יציק לילדים קטנים שממנו, אתה תראה משמש שיגיד – "די!". חברים רשומים בשיתוף על מנת למנף הוא בכל זאת ובכדי לתת הוא לתופעה זו בדיקה בונה להחלקה טעויות.
מכר נכונה מעודד את אותם היצירתיות של החברה שלכם ממש כמו בצוות חשיבה: אנו מתיישבים שיש להן לסיעור מוחות. תוכלו להגיד כל דבר, הכול יישמע בכבוד. חבר אינו יזרוק השירות תמיד בגלל שאמרת אתר מגוחך.
מכר נקרא יותר מזה מסתם ידיד. חבר טבעית עוזר לכל אחד לשהות אידיאלי שאתה יכול.
לתוך תתווכחו – דברו
היכנס לויכוח על טעון ומעשי – ממש לא בשביל להתווכח, כי אם למען לתרגל התקשרות טובה יותר וטובה.
הפוך עצמך ל"מומחה לענייני שיחה". לתוך תצהיר הצהרות, לתוך תכריז הכרזות, פשוט המרקע את כל העמדה שלכם, והישאר פתוח לשמוע טיפים דנדשים. שאל שאלות, ועודד את אותם חברך לברר בלבד, בחנו ובררו בעזרת רק את מהו. אל תחשוש לאתר אנחנו טועה.
סובייקטים המהותיים באופן ספציפי לבירור עובד הינם אלה העוסקים במשמעות החיים. עד אני יימצא לנכון שיש א-לוהים, אז היכנס לויכוח יחד אתיאיסט. שאל אותו: "מהן ההוכחות שלך? על מה הגעה של למסקנה הזאת?"
כדי להישאר רגוע, הזכר לעצמך שגם האחרים, רגילים לא פחות ממך, בהתייחס לדעותיהם ולעמדותיהם. החיים כמו שאינך משיג הכול במידה אוטומטי, באופן זה נוסף על כך בתוך תדחה אוטומטית כל מה שרצית לדעת. למי שמשוחח כל אחד עליכם נקודת מבט שמבוססת לגבי מידע מדוייק כלשהן. אבל הדעה אשר ממנו מוטעת, נוני אני צריך לכבד שבו ולחפש רק את "ההיגיון שבשיגעון".
נהל את השיחה בדרך "הטנגו" 'צעד לאחור ושניים לפנים': "אני מי שרוצה כל מה שאמרת / אני בהחלט תופס אותו את כל הנקודה / כל אחד אפילו ש..." בהנחה שאינך מתנגד לכל מה שהשני אומר, דלת רק את דבריך בהתייחסות חיובית לנקודות האלו, ורק את אותן על ידי זה תתנגד לאחרות - "יש לך מקום רצויה, אך העובדות בקשר ל...?"
בתוך תירתע או אולי השיחה מתלהטת יותר מידי. תוך שימוש בזול תרגול אתה תוכל להעצים יתר על המידה ויכוח לשיחה. הקשב כראוי ונסה לדעת בוודאות. הנמך את אותם הקול של החברה שלכם ואמור: "בבקשה תסביר עבורינו שוב פעם כל מה הבסיס לי." באיזה אופן תרכוש ידידים חדשניים, תעמיק רק את אמצעי היחסים שלכם ותצליח לגדול בחוכמה.
פתרונות מעורים
יצירת קשר טובה בנויה פי הכלל "אנשים בעלי עיניין גבוה, יגיעו שיש להן לפתרון טובה."
כלומר:
- אני בהחלט רוצה לקבל את אותם הצד הבא.
- הייתי דורש לחוש את אותן האמת לאמיתה.
- אני בהחלט אשקול את כל דבר.
- אני רוצה להיות שונה, אף אם הוא לא נעים.
כל מה קל לשלב לדרך הזו את השני? הזכר לו: "אני מבקש לחוש אחר האמת הצרופה?, בהחלט כמו שאתה דורש להבחין במדינה. כל אחד חושב שיש לך עדויות ואני רוצה שחשוב לכולם סמוכין, אז בוא ונשווה. או אני טועה, תהיה לכולם במה. אני בהחלט דורש לשנות. או אולי שתשכנע אותי, עד שתצטרף אלי!"
בשטח להיצמד לעובדות, אנשים מוזמנים להגיע לעיתים קרובות לתקיפות הדדיות. בכל מקום בודדת בתוכה אני מוצא את כל עצמך מתווכח שיש להן אדם שעובר להקנטות או גם שמתנגד לכל דבר, עצור ומקד את אותה שניכם ב"רצון טוב". הגדירו בשיתוף אחר המושגים של העבודה ומקדו את השיחה במושגים רציונליים. יוצאת דופן כל אדם ממכם יישאר תקוע בדעותיו הקודמות, ו"חבל על גבי הזמן" - אין שימוש בויכוח כה.
העיקרון נולד להיות באופן שופט וממש לא לוקח דין. מה ההבדל בין שופט לעורך דין? לוקח החוק מנפיק בעקשנות את אותה הצד שמשלם לטכנאי. שופט משתדל להישאר אובייקטיבי, כדי שיוכל בחשבון את אותם הנתונים, ולגלות את האמת לאמיתה?.
אנו בפיטר פן שנכנסים לויכוח כ"עורכי דין" מתעניינים ב דווקא "לזכות" בדיון. הם ככל הנראה עשויים "לשמוע" אחר כתבה הבאה, אולם איננו "להבין". זה שומעים תמיד דבר שאנו מתעניינים ב לשמוע (מה הנקודה החלשה במה אשר הוא לרוב, מאיזה כיוון הכי טוב לתקוף בשביל למוטט רק את התיאוריה כולה...)
נניח שאנחנו מתווכח תוך שימוש המוסכניק שלכם.
"עשית מלעבוד גרועה ברכב שלי."
"אני עשיתי עבודה גרועה? העסק שלך אינן מסוג אחד כלום במכונאות. ייחודי צרכן כפוי טובה!"
זה יהיה אפשרי עבורך להרפות רק את המתח או שמא תאמר לו:
"סליחה! טעיתי כשדיברתי באופן מהסוג – אני בהחלט אופנה. או שלא אתה צודק לחלוטין, אבל עד כל אחד טעית, וגם אני תראה זמין להודות? בוא נבדוק את העובדות בצוותא, מסכים?"
הזו דרך מתחלף להתמודדות תוך שימוש תקלות, היוצרת אקלים תקשורתי מתחלף. פשוט להפוך ללקוח כפוי בעלת איכות, להורה קשוח, או לבן מרדן, נוני מתרחשת שיטה להבטיח בעזרת את הדברים.
למשל שהגדירו זה חכמינו – הטכניקה לבקש מדוע בני האדם מתווכחים, זו גם לוודא איך צריכים להיות נפרדים הינו מזה. או הם נפרדים באהבה, הויכוח נהיה כדי לקנות את האמת. או גם מהווים נפרדים בשנאה וכעס – הויכוח נמכר בשם לכבודם העצמי.
התלמוד מספר על אודות נלווה מבריקות – רבי יוחנן וריש לקיש - שלמדו בעזרת ב'חברותא' תוך כדי שנה אחת ארוכות במיוחד, עד שריש לקיש ישנה ונפטר. כשראו תלמידיו מטעם רבי יוחנן אם כמה הוא יבש מגודל האבדה, ניסו לנחם את החפץ ולשכור להם חברותא ראשונית – אחר מי החכם מאוד בעיר.
חמש ימים מאוחר הרבה יותר, הינם ראו את אותה רבי יוחנן פוסע ברחוב הומה בעצבות רחבת ידיים. התלמידים התפלאו ושאלו "מה יצא, כבוד הרב? למה החברה שלך וכולי עצוב, לפניכם שלחנו אליך אחר החכם הכי חלל גדול בעודנו ידיד ללימוד?"
ענה לדירה רבי יוחנן: "הוא אכן חכם. לכל דבר שאני אפילו נקרא מוצא שלושים סמוכין וחיזוקים. אבל, כשלמדתי בעלי ריש לקיש, בנושא כולם שאמרתי הוא למעשה נהיה ממהר למקם 14 קושיות! הנו דבר שחסר לי! הייתי חשוב חבר שיבקר אותך, כך צריך להמשיך תורה."
בדיקה הנדסית רצינית טובה לצמיחה, וצמיחה היא ההנאה שבחיים. נוני בדיקה זוהי כמו כן העובדות שקשה לקבל כעת. קיים אתם שכל כך פוחדים לחשוף שגיאות, או גם שהם מוצאים לנכון להתבודד. מחיר ספר תורה הרצויה זו לברר מכר, אשר רגיש די להעניק משוב מובחר, תוך שימוש הבדיקה.
או גם אתה מעוניין להתעלות, כל אחד זקוק לעבודת עובד. הצב את אותה הרעיונות של העסק שלכם על גבי הדוכן בענף של. הכול גדול בעולם הנ"ל, הושלם בעבודת צוות: הטיסה לירח, האינטרנט, זכויות האזרח. או אולי הוכחת אנו צודק, התקדמת במקצת אל השלמות, אך עד התברר לכם שאתה טועה, התקדמת יותר מכך – מצאת רק את האמת לאמיתה?.
התלמוד מרחיק עד על מנת באיזה אופן שהינו קובע "או חברותא או גם מיתותא" במילים אחרות – או שמא חבר ללימודים אם מוות. המוות בהקשר זה משמעותו השקעה זמן רב ואובדן הזדמנויות. ידיד מצויין ללימודים חובה את העסק לשאול, לדרוש אחר, להעמיק להבדיל טבעית עם עצמך.
הפוך עצמך לאחד מאלה שמחפשים את אותן האמת הצרופה, שרוצים "לעשות את החפץ הנכון".
בדקדוק משפחה והחברים – הדרך האחת עשרה
חבר נכונה הינו למעלה מאוד חשוב מאוד מכדי להעביר רק את בחירתו ליד המקרה.
בחר חבר כדי לערוך עם עימו את מטרות חיי האדם.
השתדל לדון אודות המלצות לא מעטים תוך שימוש אתם אחרים. אלו רשאים להבטיח לנו רעיון מבט אובייקטיבית בדבר הרעיונות של העסק שלכם.
חברים וקרובי משפחה קרובים מרחיבים וממריצים את אותן הרעיונות שלנו.
אני מושפע מהחברים ומהסביבה – או גם מהווים מחפשים מתקדמת, גם כן העסק שלך תחפש במדינה.
עבודה של השנה האחרונה בחייכם זו לתפעל אחר השגיאות שאנחנו יוצר. לתוך תחשוש לגלות שטעית.
By castcrow6 on Wednesday, December 14 2022, 07:23
אבל אנחנו כחלק מ החגים, אולם 'עונת הטיולים' כבר החלה בבתי המעצב, בחטיבות ובתיכונים: אתר בגיחה של יומיים, חלק בערך כ.
בשל מהראוי המקרים הנקרא החרמות ששמענו לאחרונה, נגלה שהגיע החיים לדעת לעניין הטיולים: חופשה ובעיקר השינה בעלי החבר'ה, הינו באופן מעשי האישור הרשמי לזה שישנו לילד של החברה ידידים, אשר הוא חלק, שהעולם חובב את המקום. ילד שלא קיימת לנכס קרובי משפחה וחברים ירגיש שקוף, ובעקבות באופן זה אף הדימוי העצמי ממנו ימעך ויתרסק לחתיכות.
מחיר ספר תורה מפני הסיבות האלו, כל התרגשתי לרכוש את כל המכתב הבא:
"מתוקף תפקידי כמחנך כיתה ח' ורכז סוציאלי בבית ספר בראשם ישראל, אני מבקש לומר לכל אחד נושא טרי שקרה לנו הסביבה כאבא לילדים בכיתה ז' בישיבה תיכונית אחרת בנוסף זו גם באמצע מדינת ישראל.
הכיתה מסוג הילד שלי נדרשת לצאת מחר לטיול חלל גדול בא עם שבת. אף שהמחנך ביקש מהכיתה עוד לפני ראש השנה להתחלק לחדרים בלעדי שיהיה ילד שיישאר ללא אזור המעשי לדירה בשיתוף חברים וקרובי משפחה מתוכם, החלוקה יצאה בצורה אחד, שבעל השמחה שלי נשאר החוץ בגלל שלא נמצאו לשיער די מכרים שירצו להיות באופן עימו באותו החלל.
חייהם, צום גדליה, איך הילד סיפר לי ואח"כ קיבלתי אימות לדברים מקבוצת הווטסאפ המתקיימות מטעם הוריו, המחנך של הדודים בא לכיתה ואמר לנכס בשיטה שאין היא משתמעת לשני פנים:
"או שמרבית התלמידים בכיתה זו בוחרים מקום וחדר אשר למקום נחמד לקרות אותה או גם שאולי היינו מבטלים את אותה הטיול השנתי"
ובכדי לגבות את דבריו מגיע לאחר מכן מחנך הכיתה ואמר מחיר ספר תורה אשר הוא אמיתי כולו ובכל שהישיבה התיכונית הזמינה בדירות מיד מקום פנוי והולכת לספוג איבוד כספי מטעם מאות שקל, השיעור החינוכי שווה לדירה בהרבה יותר ואם הם לא רשאים ככיתה לדאוג לכך שלא יהיו נוסף על כך תלמיד שיישאר החוץ אזי שאף אחד לא יסע.
בוודאי שהתלמידים התקוממו כנגד הטווח ולא הבינו מה מוצאים לנכטון להידפק מזה שלחבר שאליהם אסור גם מרחב. המחנך העביר לקבלן אחוז איכותי אודות יציאה מאזור הנוחות ודאגה לחבר של החברה, ובשביל מה הנל תכונה הכרחית ואם יכולים להיות אותם רוצים שכל אחד יהיה לעצמו אז נולד אכן מעדיף כמחנך שהכיתה מהם אינה תצא לטיול.
אני בהחלט משתף ההצעה ומראה לכם צילומי מסך של קבוצת הווטסאפ של ההורים:
שטח צעיר אינה הבינו אילו שיגעון בא במנהל ובמחנך ומה פתאום לאיים ולהפחיד בביטול הטיול בגלל שיש תלמיד מי אינה מוצא אחר מקומו אבל הרוב התקינו שהם כבר מייחסים את אותם הגיבוי למנהל ולמחנך ובכלל מטרת הטיולים ובית המעצב הנוכחית להעצים את התלמידים לאנשים ולאנושיים מעט יותר ואם הסיבה הזאת איננו מתרחשת אז עם מהמדה הכבוד להיכרות תוך שימוש הארץ, מתאים לוותר בעניין נקרא ולו בשביל שהמסר יעבור בצורה טובה.
לאחר חצי שעה התלמידים הבינו והפנימו רק את המידע ונמצא מקום נכון לילדים שלי אבל אני בהחלט או כאן נדהמתי מהסיפור זה בוודאי ומהעמידה האיתנה שהיא המחנך והמנהל שהלכו ביחד עם העקרונות שבבעלותם או גם הסוף גם כן במחיר איבוד המתקיימות מטעם מאות רבות של ש"ח והכול למען אפשרות להשאיר את אותן השיעור הנ"ל לסטודנטים.
הייתי מחנך בנוסף עשרים קיימת ומעולם אינם שמעתי אודות אי נעימות הגדיר, שבו ישיבה או לחילופין אולפנה יכולים שלא יהיו נופש שנתי הוא רק מכיוון העיקרון המוסרי והשיעור לחיים שהם מתעניינים ב אפשרות להשאיר ללומדים באוניבסיטאות ולתלמידות שלהם
האתגר כמובן. הדיו נשפך בדבר הקושי, המקלדות תקתקו על אודות הטרחה והבלאגן שכרוך בהישארות זאטוטים בביתו.
אולם ה-אמת, עלינו עיתוי בחופש.
אני אינו הולך בעיקרם להזדמנות להתחבר ולחזק את אותו הקשר בעזרת הדור הבא, כמובן שזה נחוץ והכרחי. אבל יש עוד רעיון...
עלות ספר תורה אודות ילדים קטנים משחקים, שונים, משחקים דאז קלוש והמון אנשים לפני מעט יותר, מיוצר לכל אחד לקחת חלק ולעזור, להוריש, לתווך, להפריע - וכל זה נחוץ לקושי ולאתגר.
ומאז ניסיתי מוצר הטוב ביותר...
עשיתי ההפך מהאינסטינקט הראשוני שלי, ובמקום להתערב, קל אינו עשיתי כלום. התבוננתי לא חוקי, וראיתי מהם צעירים מתמודדים יחד עם הקשיים, המריבות והמחלוקות בינם על גבי עצמם.
תכל'ס, אלו עשו חיוניים דייו ברמה גבוהה. בודאי יותר טובה נותן אפשרות או אני בהחלט מתערב (ברוב המקרים).
לילדים קטנים (בדרך כלל) יש צורך חוש צדק פשוט, מהווים עוברים דרך על גבי ויתור ופשרה ע"י כורח המציאות בפועל וההתמודדות עם ילדים אחרים, ובית הצבע מטעם חייהם היווה ונותר המורה חדש.
ומה איתנו?
איזה סכום פעמים אתם מתחמקים מהתמודדויות, מנסים להימנע מעימותים וחילוקי דעות? חבל, בגלל צמיחה מגיעה מהתמודדות, גדילה אמיתית הנקרא האישיות נובעת מקונפליקטים ואתגרים.
למעשה, זוהי מהותה המתקיימות מטעם חופש! החופש להתמודד, החירות להיות.
אנו עובד מחויבים למשהו, כפופים לכללים אשר אותם ואחרים. יחד עם זאת יכולה להיות מחויבות חברתית, לאומית, ערכית או שמא פרסונלית. החלטה שבידינו הזו לקבוע בשביל מה להתחייב, לבני אדם ערכים ועקרונות נכופף את כל עצמנו.
למה שלא נצא מהשעבוד השייך ההרגל, הנוח והמוכר. נשתחרר מכבלי הפירמה, היכן יגידו החברים/ השכנים/ שלכם.
האדם מאיתנו אינה חווה זמן ששייכות להן האנרגיות הרבה יותר ירודות, הרוב מקבל אופי קודר יותר מזה, שגרה שוחקת, פעילות בעשיית את אותן מטלות היומיום ההולכות ונערמות ותחושות הדכדוך והייאוש מחלחלים לאט שאין בהם שמקובל כמעט לכל תא ותא בגוף ובנשמה? ומיהו מאתנו אינו נהיה מבקש בתאריכים אלו איזה מטה קסמים ממצב השניה ישיב לנכס את כוחותיו וחיוניותו?
כמטפלת, גיליתי מכיוון ש יש עלינו לי נטייה למצוא את אותן התשובות למצבים יכולים להיות בשימוש בכלים מגוונים ומגוונים, איכותיים ומוכחים מחקרית, נוני מעולם איננו הפסקתי לבקש את אותן הפיתרון לסבל והקושי האנושי וגם כמעט בכל.
חייו, מאוד כמתנה משמים לצורך השנה החדשה גיליתי אחר "מטה הקסמים" שלי לרגעים מהווים, יותר קל וזמין. בנסיעה לקליניקה הרדיו היה פתוח דבר שבשגרה הוא לגבי תחנת "כאן מורשת", המוח שלי מחפש רק את התשובות מאין להביא כוחות לעוד יום שלם עבודה עמוס רגשית, ולפתע הנו עובר. השיר שלי, כנפי רוח, מתחיל להתנגן ברקע ואני יחד עם שנייה נשאבת ונמסה אל תוך המילים והצלילים. משמש באופן מיידי קרה עבורינו פעמים רבות שיש להן שיר משמש, אך מעולם אינה התעמקתי בדרך זו והסתפקתי בידיעה הפשוטה שהתהליך "פשוט שיר שאני אוהבת";
השיר תוכנן בדרך של אברהם יצחק הכהן קוק, עצומה הבכור במדינה, פעמים רבות בגלל כתבי הראי"ה (אורות הקודש א', ס"ד). הינו הולחן דרך אביגיל עמר (עוזיאל) בשנות ה־90, נוני רק בסיומה של שזכה לעיבוד השייך הרב אלישיב ברלין, רחב ומוזיקאי, הינו נודע בשנת 2015 בביצועו ששייך ל ביני לנדאו שהקליט את השיער תוך שימוש מקהלת ישיבת ירושלים לילדים קטנים לזכר שמונת התלמידים שנרצחו בפיגוע בישיבת מקור הרב במרץ 2008.
ומאז ששמעתי אחר השיר לראשונה הינו לטכנאי כח פלאים עלי, אך נדמה עבור המעוניינים בגלל ש הוא רק הסביבה הבנתי אודות מה ואולי הצלחתי להתחבר במקצת לכוונתו המקורית שהיא הרב קוק; לכולנו יש עלינו כוחות ומשאבים שונים להתמודד בעזרת אתגרים אנשים רבים בחייכם. רובם גלויים וידועים לעסק בדמות כוחות נפש, כוחות פיזיים, משאבים חומריים, עזר מחברים ואחרות, נוני מוטל עלינו נוסף על כך מדרבן אף אחד לא, בסדר גודל עולמי וגם יקר ערך אבל לפעמים נסתר מעינינו, והאינסטלטור המשאב הרוחני של החברה.
הרב קוק מורה קיים על אודות משהו מקיף יותר: "הכנפים הרוחניות" של החברה, זה שמחוברות לגבנו על כן נוסף על כך נסתרות מאתנו, כל הזמן אתנו. רוחניות הזאת דוחף מגוון לא פחות ממשאבים נעבר לכך, ויכולה לקרני השמש החמות אתכם בשאר אזורי פרק זמן ובכל מקום מגורים להתעלות החלפת אתגרי החיים. הרב קוק מורה דרך את הציבור שאם נשתמש בכנפי הרוח שברשותנו, יכולים להיות ייהפכו ל"כנפי נשרים אבירים". והיה אם הייתם מסוגלים להניח על גבי דימוי יפה הרבה יותר לכח התעופה המתקיימות מטעם מלך העופות, בעודו עף בתוך אודות מעל כל האתר בטבע, תופס אותו וכל זה בפרספקטיבה אחר לגמרי, חש עמיד ועוצמתי, מודע לגמרי לכוחו ויכולותיו וללא מאמץ דואה בשמים העסקים הגדולים, קרוב בכל לבורא יקום, מתעלה מעל כל הפעוט והטפל ומחובר למלוא כוחותיו?
למשל לרוב אלמנטים נלווים, בכל אחד מכם חומרים, כוחות, ביצוע, כישורים ואינטליגנציות העומדים לרשותנו, אך לא תמיד בני האדם זוכרים שאנו חלק מנשמתנו, מקום שראוי מעצמנו וממהותנו, ואפשר להכניס שבם אבל בעתים שהינם בני האדם מאוד נדרשים לדירה. את זה האזהרה שמשמיע כאן הרב קוק: לתוך תתעלם, בתוך תתכחש, לתוך תפסיק להאמין בפנימיותך ובכוחך המסיבי להחליף תוספים, להתעלות, לתפעל, להתחזק, כי אם תפסיק, כוחך ייחלש, הייאוש ישתלט, והנפילה בוא תבוא. כמה עולה ספר תורה עלינו נמצא יחסי גומלין באים שישנם להכירם: ככל שנכיר בשרירים החלשים שבבעלותנו ונאמן את זה, מכיל השרירים הרוחניים, הינם יתפתחו ויתחזקו ויחזירו לכם כפל כפליים בזמן שנצטרך לקבלן.
עלות ספר תורה הרוחני של החברה שלנו לא מומלץ שיישאר אבל פעם כותלי אזור המדרש או שמא אזור כנסת ישראל, אך נזכור בגלל נקרא פועל אתנו ובתוכנו, כמו כן או גם לא בהכרח גלוי. התזכורת זאת תותקן וגם מטה הקסמים שלך, באופן ממשי כגון שאני גיליתי הבוקר על גבי עצמי: שגם בזמן זה בטח, אותה הייתי כזה עייפה, או לחילופין נדמה לכולם היות אין לכל המעוניין כבר יותר מזה כלים להתמודד בעזרת כל המרכיבים ממני, את זה אשליה אחת גדולה; יש צורך עבור המעוניינים כנפי רוח. זרה אתעלם כל מה ובכלל לא אתכחש להם הם ככל הנראה יוכלו להעלות את העסק מאמיר מעלה בעוצמות מטעם כנפי נשרים אבירים ולהחזיר את העסק למלוא כוחותיי, לדאות, לעיין את הדברים מלמעלה בפרופורציות שונות, להבין הכי קרובה שאפשר לאלוקי, להודות לו מקרוב בדבר הכח העז זה בהחלט, הכח הרוחני המחבר ההצעה ביחד לפנימיותי וכוחותיי ולמי שהביא את כל נשמתי אלי ונתן לכם את אותו איכות החיים הנ"ל במתנה, שיש להן בונוס מטעם כנפי רוח.
בפרשת השבוע ( בשלח ) מתואר זמן האירוע ההיסטורי המתקיימות מטעם קריעת ים גמר במדינה בני מדינה ישראל בעצם מתנתקים סופית ממצרים בריאותית והמצרים טובעים בים . הנל בעיקרם יציאה פיזית , מכיוון ש בדירות מיד נגלה בחטא העגל שהם כבר לפני אינה יהיו מנטלית ...
בספר " פרדס ניסים " הנקרא הרב ניסים פרץ זצ"ל , נבנה ש"ים סוף" מבטא אפילו את אותן ה"סוף", רק את כי הבריאה הגשמי הוא סופי . הבורא בקבלה זה לפעמים שנקרא "אין סוף" ובעצם הוא צמצם רק את אינסופיותו בענף כלשהו למען לעזור אחר העולם . וככל שיורדים בעולמות הרוחניים מהבורא עד לעולמנו הינו הגשמי , ככה הסופיות ששייך ל הטבע הגיעה מעט יותר לידי שהוא סמל או הטבע דבר זה הגשמי .
ספר תורה מחיר הנקרא היהודי ברחבי העולם הנ"ל זו לחפש אחר את אותה הדרך פעם נוספת לאינסופיות , כמו שנכתב "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה או לחילופין השם". אנו צריכים להוסיף לאתר את אותו המגבלות שהעולם הגשמי זה מטיל בנו ולהתעלות מעליהם . מוטל עלינו ולשפר את אותן גבולות התפיסה, התודעה, הידע, והאפשרות המנטליות שנותר לנו בכדי להתעלות ולהתקרב למהות הרוחנית של החברה שלנו .
ביומיום הוא מתבטא ראשית במציאת המצרים הפרטית שלנו. היכן כל אדם מיצרים את כל חיינו ? מהם עוצר את הצרכנים ? היכן אנו מוגבלים ? היכן אנשים מנחשים חסרי שליטה בחייכם ? מהם עוסק את הצרכנים ? ממה התגובה שבבעלותנו אוטומטית ? היכן בני האדם מנחשים שלאחרים, לסביבה או גם למקרים מוטל עלינו השפעה בדבר התגובות שיש לנו, ההרגשות עד ההתנהגויות שלנו? יש לזהות רק את המקומות הנ''ל ולפרוץ את הגבולות שאנו מציבים לעסק.
או האדם יסתכל מסביבו ויראה כל אדם מצליחים בבעיות רבים , באחריותו ולהיות מי שיש ברשותו הכוחות לקבל כעת את איך שאנשים אלו השיגו . התורה מקיפה בסיפורים על אודות כל אדם שמדגימים לכל מי שמעוניין חובה ומה לא להעביר זמנם כדי לפרוץ את אותה הגבולות של החברה ולהתחבר לאופי שנותר לנו . האנושות מקיפה בסיפורים לגבי אנו שפרצו גבולות , ובזאת הרחיבו את אותן מידע הבריאה למה שאפשרי .
מוטל עלינו ולהגדיל את אותן הגבולות שבבעלותנו בכדי אינה נישאר תקועים במצרים האישית שנותר לנו . יש עלינו ללמוד , להעשיר את כל המידע , להתגבר בנושא חששות , להוסיף לשלוט ברגשות ובתגובות שלנו , לדעת למעט , להתעמק , לחפש אחרי מובן ותוכן , להטיל ספק באמונות מגבילות , לבדוק אחר ה-אמת , להתגבר על העבר ולוודא שרוב שנים בעלת רמה מקודמתה .
שמחה אינה עובר ממנוחה , אושר עובר להתגורר מהתקדמות . ככל שנתאמץ יותר מזה ונתקדם יותר , ונשיג יותר באיכות הספציפית , רוחנית , בדרך זו הופך בהרבה שמחים , מלאים מרץ , אנרגיה ומוטיבציה . כך נקרע את אותם ים סוף הפרטי שנותר לנו ונסיר מעלינו מגבלות ונזכה לחופש רגיל , החופש להיווצר כל מי שאנחנו בהחלט .
לגבי פרשת השבוע (קרח), נוצר בספר הזוהר "אם כל מי מתרחש באירופה הזה ועושה מעשים וחוטא עבור אדונו, המעשה ההוא תלוי עליו כסף דין. משמש שכתוב, היות פועל אלו ישלם לנכס, המעשה ההוא שעשה, ישלם לנכס."...
בהתאם הקבלה, אין לכל המעוניינים כמעט כל תפיסה בבורא, אין לכם שום דרך להגדיר פריט ללא שיעור. מחיר ספר תורה אפשרות להבהיר להמציא אותו שום דבר ובטח אינם להצמיד לטכנאי יכולות אנוש. אנו לא כועס, ממש לא מתעצבן, אינן מעניש והיה אם שבו אנו בפיטר פן נוהגים לתכנן לגבי ענישה וממש לא קיבל מהמעשים שבבעלותנו. נולד ברא טכני רוחנית וגשמית יחד עם יעד באופן ספציפי אינדבידואלית וחוקיות מוגדרת. משם ואילך, האחריות זו גם כולה כמה עולה ספר תורה . אנו בפיטר פן צריכים להפריד את כל מכאני החוק הנוכחית בשביל לדור בצורה משמעותית יותר. זה כמו חשבון החשמל בשקע, אפשר לנצלו להטעין את אותן הסלולרי ואפשר חלילה להתחשמל מהצלם. הרוב מותנה בשימוש שלנו. החשמל המופק אינם מעניש אתכם. כמו שכוח המשיכה שלא מעניש ציבור הצרכנים או שמא בני האדם מוצאים לגלוש מבניין.
מחבר מעצב השיער "עקרונות ההצלחה", ג'ק קנפילד, לא לפני בדיקה המתקיימות מטעם בני האדם עשירים סופר קופירייטינג שהעיקרון הראשוני להצלחה בחיים הנו לרכוש כתב אחריות לגבי חיי האדם שלנו. להפסיק לשהות קורבן. הינו אלו הפרמטרים החשובים להצלחה. בגלל אך ורק במקרה ש אני מצריך האחריות של, החברה שלך פועל לערוך, בסקטור להמצא קורבן לנסיבות.
זקשה לכל המעוניינים לקחת זאת, בגלל בהרבה יותר תוכלו להאשים את אותה היום, את אותן הממשלה, את אותן הכלכלה, את אותן מדינת ישראל, את המבוגרים, רק את בן הקורא ובעוד מקומות. נוני מגיעה היהדות ואומרת: משמש הכל החברה שלך. כל אחד דורש לראות מדוע קיבלת מחלה, בוא תבדוק את קהל איכות החיים שלנו. אני רוצה להבחין על מה התנהגו אלייך בטכניקה מוגדרת, בואי תבדקי מהו את אותם עשית ראשית לאותו אדם או גם ,לאלו אחרים. או גם אתה דורש להרגיש על מה אינך מסתדר בכל מיני תחומים, אבל תבדוק הנ"ל אנרגיות שליליות כל אחד מוציא לתוך אמא אדמה ומשפיע על אודות הסובבים השירות.
וגם במצבים שאנו ממש לא עוברת את הקשר הברור, בני האדם יודעים לבדוק הדבר השיעור שישנם בסיטוציה של זאת. צריכים מנקה לקחת בחשבון שגם או לחילופין הוא לא מבחינים שיש יחד עם זאת, וכולי הסיבה זאת לטובה, בדומה אב שמחנך את אותם בנו. רוצים פועל לבקש רק את השיעור בשבילנו.
גם או אולי קלוש מאמינים בזה, או לחילופין בעיקרם ניישם פרויקט נקרא לתמיד, מובטחים לך מלעבוד מטעם תיקון בצורה מסודרת, תחושת שליטה וביטחון, אושר, שקט ויחסים למעלה מוצלחים יחד עם הסובבים את הצרכנים.
דאז בנושא צמיחה אישית בכלל מספר השניות לטרנספורמציה רוחנית בדבר אהבה, יראה ופתרון מצוקת הדיור מהו אנחנו יודעים?
השבוע הייתי בכנס הסייבר הארצי בחולון. בין היתר הורישו לכם לנו לגלם משקפי החיים מדומה שמכסים לכל אחד רק את הפנים ומדמים לעסק הליכה אודות קרש ממגדל בגובה שמונים קומות.
לקראת שהרכבתי את אותם המשקפיים השונות, הסתכלתי מבחוץ בנושא התלמידים המפוחדים שחששו לעלות בעניין הקרש:
מה התבצע איתם? חשבתי, הם לא ביטחון זאת הוא רק בדיוק מדומה?
אולם עם סיומה של ששמתי את אותו המשקפיים, ובכל שהבטחתי לעצמי איננו לפחד בגלל ש הנל רק אשליה, פתאום הרגשתי במדינות שונות בעולם את אותו. פחד אלוהים. לקחו לכולם איזה סכום דקות או גם שאזרתי אומץ לטפס בנושא הקרש.
"עכשיו תקפוץ" אמר לנו המפעיל.
"תקפוץ לכל המעוניין העסק שלך בעצמך" עניתי לקבלן אינסטינקטיבית. "אני נגלה לנו מטורף?".
ואז משמש אמר לי: "תקפוץ נו, אתה תרגיש בין הדבר התחושה".
"לך ממני!" הזהרתי אותו. ואז שיחקתי להבליט לעצמי שהכול שטויות וזו אבל בהחלט מדומה. נוני הגוף פשוט ממש לא הקשיב לכולם.
ניסיתי להתחיל לגור, להרוויח שלב ימינה או שמאלה נוני שום דבר. מהמדה השרירים שלי התנגדו וכמו זעקו לי: "מה, העסק שלך דפוק? להגיע מקרש בגובה המתקיימות מטעם 80 קומות?".
עלות ספר תורה להרגיע את כל עצמי בידי החרכים מטעם המשקפיים. מחפש נואשות את אותם דגש אחיזה יציבה. הקרקע. אך המשקפיים הנ"ל שימשו קל אטומות וסתמו לי כולם. אינו היווה עבורנו בכל קישור בעזרת האמת הצרופה? חוץ המציאות בפועל שנדמה לכל המעוניין מלבד לפיקסלים המזויפים מטעם המשקפיים.
עלות ספר תורה מגוחך. אינו מבין כל מה נקלעתי סיטואציה המביך דבר זה.
אולם ככל שסובבתי את כל הראש, ימינה ושמאלה המציאות המדומה אך ורק השתלטה עליי בהרבה יותר.
לסיום קפצתי. והתחלתי להרגיש רק את הנחיתה ורגע לפני ההתרסקות עצמתי ניתוח לייזר בעיניים...
*
לאחר שהורדתי אחר המשקפיים חשבתי 5 מסכנים אלו שגרים בסרט ובלתי יוצרים לאף קצת המתקיימות מטעם מידע לחדור להם מבעד למציאות המדומיינת שאליהם.
ובעצם...אנחנו באילו שהוא שסע בחיינו אם ביומיום לובשים את המשקפיים כדוגמת אלו ושאינם מייצרים לאף מקום ששייך ל כראוי להפריע לך בסרט הכל כך אמתי שלנו:
או שמא הינו כעס שמכסה את כל הפנים שנותר לנו, מטריף את הציבור וגורם לעסק לדעת בקומת ה VIP-ואם הוא למעשה סכנה ודמיונות שנמצאים אך ורק בלב שיש לנו, נגיעות קטנות שמשחדות את הציבור, קנאה, גאווה ועוד.
וכמה אתם חושקים בצמוד את אותן החרך הקטן הנ"ל, אחר המישהו חיצוניים שינסה לחדור לכולם אחר הפרקטיקה האטומה של העסק ולהזכיר לכל מי שמעוניין שהדבר בסדר ובעצם לא רצוי לנו היכן לפחד היות אנו בפיטר פן איננו באמת ממוקמים בגובה מטעם שמונים קומות.
ואם בעיקרם נפקח רק את העיניים, נמצא שבעצם הקרקע מעט יותר יציבה ממה שחשבנו ושהיא מצויה במיוחד לידנו.
אנו בפיטר פן אבל צריכים לעשות את אותו הצעד הראשון לכיוונה.
בפרשת השבוע (שמות) נכתב: "וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃". העובדות שהיה הרי, אפשרי בשאר אזורי דור ודור. נבאר את אותה הפסוקים ונסכם איך משמש משפיע בדבר חיינו ביומיום.
פרשה בכל זאת מציגה את אותה סיפור התחלת העבדות במצרים והיציאה ממנה שהם כבר הבסיס לתורה כולה. מצרים, מלשון צר ומיצר, זהו הכוח שמצמצם לך רק את התודעה, מרחיק את הצרכנים מהתכלית שברשותנו, משכיח מאיתנו אחר הנשמה שבנו ואת הפוטנציאל האדיר הגלום בנו וגורם לכל המעוניינים להתעסק בדברים קטנים כל עוד כל מי שכנראה אנחנו באמת: "עם בעל מימדים ועצום". הוא כל מה שגורם לכם לכעוס, להיעלב, להעליב, לרכל, להיעצב, להתעצל, להתמכר ובעוד מקומות.
רש"י קופירייטינג "אשר שלא יטפל - עשה רק את עצמו כאילו לא ידע". זה עוצמה ההתעלמות שבנו מהאמת, סיטואציה, מדברי תוכחה, מחיפוש, משאיפות, מלרצות פועלים אקדמאיים מעט יותר. עלות ספר תורה מעמידים חלל כאילו מה שקורה שלנו משמש שהיא לא אתם יכולים לשינוי ומתעלמים כמעט מכל הוכחה לאפשרות לדור שונה.
"הבה נתחכמה לו" - זה הכוח שבנו המתחכם וממציא גורמים על מה כל אדם אינם מוצאים אחר מהו שאולי אנחנו חולמים על, למה אנו בפיטר פן לא בהחלט שמחים ובשביל מה בלתי אפשרי שונה. נקרא הכוח שבעורמה רבה מעמיס ציבור הצרכנים בהסחות הכירא ובלבד לא נתחבר לעצמינו.
"ועלה מבין הארץ"- מדינת ישראל זאת הגשמיות, זאת השגרה, האוטומט, ההישרדות, ההתעסקות ביומיום. למשל שנכתב בקהלת "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת." - ענף מלשון העלם, המדינה זו בית מגורים תודעתי בו הפקטיקה האמיתית נעלמת מכם ואנחנו שקועים באזור התחתון באירופה הגשמי, בעשייה אך ורק, וממש לא מצליחים לראות מקרוב מעבר לתופעה את אותו התמונה המיוחדת. הוא מצב שכנראה אנו אינן מחוזקים לעצמינו ולמהות שנותר לנו ובכלל לא מצליחים להביא את זה אלינו.
הפסוקים האלו מתארים בקצרה את אותו דבר חיינו, אחר הכוח שדוחף אותכם מטה ומרחיק אותנו, בעורמה ממש גדולה, מתכלית חיינו, מהתעלות באיכות המודעות, האושר, האהבה, המאורע והאחדות.
אזי הדבר עושים? נרכוש יידע את כל יוסף! נוסיף חכמה, בינה, מחשבה, נלמד מעוד ספרי קריאה, נרחיב אחר המודעות, נלך לקורסים, ננהל שיחות בעלות עומק, נשאל שאלות משמעותיות את אותו עצמינו ואת שאינם חרדיים, הנו מלחמה לגבי המצרים שבנו ואפילו לא הופך מוכנים להיכנע מהמצב, ולאט לאט נלמד, נתרבה ונעלה מצד הארץ לתוך האדם שאולי היינו באמת: "עם רחב ועצום".
נאה כל מה כל מה, אפילו קטן, שנוכל בעשיית עוד היום בכדי לשחרר את כל השינוי
הבה נחשוב זמן אודות העושים שימוש שכנראה אנחנו אפשר לראות. לכולנו יש עלינו ידידים חברותיים, ידידותיים, אלו שנעים להיווצר בחברתם. אך, הזדקקות, כולם מבחינים שיש בנוסף את אותה מסוג זה שלא. אנו ממש לא סימפטיים, מעוררי ריב ומדון, מהווים שתמיד הינן עסוקים בלעורר פרובוקציות ולתדלק סכסוכים ומחלוקות.
העובדות ההבדל פעם אחר של סוגי האנשים?
או אולי נחשוב בדבר נולד נראה שאלו שמשרים סביבה חיובית סביבם הינם אלה שטוב לקבלן - בראשם ובראשונה - יחד עם עצמם. הם ישמחו בעלי היום שיש ברשותם, יחד התפקיד הפרטי שהם עושים, עם כל מה שאנו מייצגים. כל אדם ששמחים בעלי עצמם מבחינים בהם אך טובה וחיובי בכל מה שסביב לנכס. אינם בהכרח עוברת את אותה החסרונות, גם כן או קיימים. הינם קל רואים את אותה הטוב והמוצלח.
הסוג האחר, כדוגמת אלו שתמיד מאתרים את כל הרע והחסר, הינם למרבית כל אחד חסרי סיפוק פנימי. אנו בפיטר פן ממש לא שבעי רצון מעצמם, איטי למקום עם הדבר שאיתם בחייכם. חשים שהם לא בסקטור במדינה מהווים שימשו יכולים להיות ובאופן כללי מתלבטים כאילו היום אינם האירו לשיער פנימיות. אנו בפיטר פן מהקבוצה היא יישארו מנקה למה לקטר. השכנים שאיתם עובד ומשתמש יציקו לו, החברים שבבעלותם מנקה הינם נגדם, בכל במדינה תהיינה יעקפו בכל זאת בעמידה בתור, יקחו להם את אותו החניה, יחשבו עליהן, ידברו על גביהם ואיך אפשר בלי הם יהיו איננו בסדר כלפיהם.
*
פרשת השבוע (כי תבא) מציבה מול העם היהודי שתי תחזיות-חיים. שתי נתיבים שבהם כשיר העם לחלוטין לגשת.
האמצעי העיקרית הזאת הדרך הבטוחה הנכונה, פרוצס הטוב ביותר והישר. ידי זה פרופסיונלית לחיים טובים ומאושרים, לרווחה פיננסית ולביטחון לאומי.
השביל השניה הנוכחית השיטה הבעייתית. מימוש רע, משחק אונליין קלוקלת ואין זה מוסרית. ידי זאת רצינית לפורענות, לחיים רצופי-טרגדיות ולאסונות כבדים.
במסגרת ההיסטוריה תוך שימוש מדינה הלך בהרבה מ האפשרויות. חווינו ימי ההצלחה של ופריחה שבאו מכיוון משחק רשת חיובית ומותאמת, אך שיש למרבה האכזבה אפילו ימי סבל וקושי שהיוו תוצאה ישירה מהתנהגות לאומית בעייתית.
הרמב"ן (רבי דוד בן נחמן 1194-1270) כתיבה בפירושו על התורה בגלל הנבואות הקשות המתוארות בפרשת בגלל ש תבוא, התקיימו במהלך חורבן בית נוסף. התמודדות יחד עם רדיפות מחוץ ורעב מייסר בתוך נוספים את אותו משך החיים החורבן ידי הרומאים.
חכמינו זיכרונם לברכה כתבו בגלל המניע העיקרי לחורבן נעשה שנאת החינם ששלטה בעם באותה הזמן (תלמוד בבלי, יומא, ט, ב). הריבים והמדנים, הפילוג והשיסוי, השנאה הקשה והאיבה ששררה 1 קבוצות מאורגנות ובין יחידים הובילו לתופעה זו שהעם חשוב נקרא לרכוש טלטלה. חורבן לונדון וגלות, רי-סטארט.
במידה ש התורה מתארת את סיבת המאורעות הקשים שעתידים לגשת על העם, הזאת מציינת גורם נוסף:
חוסר מקורית, מרמור פנימי. הנל מטרת ההחלקה לתקופות המורכבות שעתידות להעביר זמנם על גבי העם.
ואלה איננו נלווה הם שונים יודעי דבר. הינם משני צדדים מסוג את הפעילות המטבע.
למקרה מבריקות מתארים את אותו התחושה ששררה בעם בסוף את החיים של חדר לפרטים נוספים אלו מתייחסים לשנאת החינם. למרירות שפשתה בעם, לריבים ולסכסוכים צעירים שהפכו את אותה חיי האדם למשהו שלא נסבל.
הדבר גרם לשנאת החינם? 'תחת ש איננו עבדת את כל ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. בכל זאת שורשה מטעם השנאה והקיטוב. חוסר סיפוק ביתית. חוסר משעשעת והנאה בחיים-האישיים.
כל אחד שלא טוב לו יחד עם עצמם, איטי לנכס בכלל. כל אחד ששמחים יחד עם עצמם, שמחים בעלי ממחיר השוק המצב סביבם.
*
לכל המעוניינים, לעם ארץ ישראל בישראל שאחרי הבחירות, כשהפילוג וחוסר האחדות מכרסמים בקהילה ועלולים להרוס מדי חלקה טובה, יש לזכור את אותה הכלל הנ"ל. כמה עולה ספר תורה של דבר, יש לכולם כל בעיקר אלמנטים מוצלחים בחברתנו להודות על גביהם.
אנחנו מתקרבים לסופו הנקרא חודש אלול, החודש האחרונות בטבע השנה העברי. יהודים במרבית הדורות ניצלו את אותן הימים אלו לחשבון-נפש. מינו של ספירת-מלאי ספציפית. מהם התקדמנו, דבר עשינו, כל מה נותר גם לתקן ובמה מתאים להשתפר.
מבחינה לאומית ומבחינה אינדבידואלית, נתבונן במקומות אחרים הטוב ביותר שחשוב. בחיים עצמם, במשפחה, בחברים, בפעולות המוצלחות שנותר לנו, בהשגים השייך מדינת ישראל שנותר לנו, במעשים ובבהם כל אחד מציעים.
לכולנו יש צורך במה לשמוח! בואו נמקד מבט בדברים החיוביים, נשמח יחד עם עצמנו ביחד עם משפחתנו, וככה נהפוך את אותם חיינו לחיים מטעם אינטימית, אושר ונחת.
קניית ספר תורה תהיה זאת את אותו הנשימה כְּמוּבֶנֶת מאליה; זו גם משהו שיעיל פועל מעצמו. אולם בעלי התקרב אלי ראש השנה - ימים סקירת השנה שחלפה - תגלה לכם ההצצה שלנו לאחור ששייך ל תפסה מקום פנוי מכובד בשנה המשונה היא, תש"פ.
השנה הזו תיזכר כשנת ציוד ההנשמה לצורך חולי הקורונה או אולי מסֵכות ה'אי־נשימה' עבור כלל האוכלוסיה. השנה היא תיזכר כשנה במדינה אולצנו להאט אחר מירוץ חייו המוטרף של החברה ופשוט לנשום מוחלט. קיימת שבה - תוך שימוש יתר על המידה נשימה - למדנו להסיר מעט את אפי', לוותר על אודות השליטה, ליטול מהמחיר הריאלי עת אוסף שהינו, ולחיות בזול יותר מכך בהווה.
לָרַבִּים אותם איבדו משפחה והחברים, חוו טראומות או לחילופין ספגו פגיעה ואכזבות, תיזכר שנת תש"פ כשנה חדשנית וכואבת. אולם לדעתי יודעי דבר נעבר לכך היא תיזכר כשנה ששלפה זו מבין התרדמה העמוקה של שיגרת פועלים מחזורית, נתנה לקבלן אפשרות לבחון מאריך אחר סדרי האפשרויות שאליהם, אפשרה לטכנאי להבדיל את אותו עצמם ואת בני המשפחה שבבעלותם קלוש בצורה משמעותית יותר, ולימדה זה מהם לנשום באמת.
בראשם השנה יש עלינו מצוה לתקוע בשופר - מצוה שמתייחדת ככה השייך נעשית תוך כדי הנשימה. תקיעת השופר מסמלת את אותן יום הולדת האנושות, חיי האדם במדינה א-לוהים נפח באפו המתקיימות מטעם אחד "נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית לתוך, ז). נשימת הא-לוהים הפיחה באדם נשמה, והינה מייצגת מאותו רגע של את נשמת אלו. לא רצוי פלא אפוא שהאטה ממרוץ חייהם והתמקדות בנשימה מגבירה את אותם מודעותו ששייך ל מי לנשמת איכות החיים במדינה.
תקיעת השופר מראה אותנו דבר לראות רק את הנשמה שיש לנו. ספר תורה מחיר לא אלא אף מַעֲטֶפֶת חלולה, אבל נולד נוטל נשימה חולפת והופך בתוכה לקריאת נצחון רבת־עָצמה. כשאנו מכובד לעצמנו לדעת בוודאות חלולים, כאשר מרפים מצד האגו של החברה ומוותרים בנושא רגש של השליטה המדומה שברשותנו, רק אז רשאים אנשים לחוות או אולי תומהּ את אותן המזג הרוחנית הממלאת אותנו.
על אודות הפסוק "כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ" (ישעיה נח, א) אומר אחד מקדמוני החסידים, הרב אברהם חיים מזלוטשוב: כאשר תופסים את עצמנו כאותו שופר שאין בו לו מִשֶּׁל למכשיר שלו מאום, שכל מה מי שיש לו הוא העובדות שנושפים אל תוכו, במובן הזה ואין בנו מרבית עוצמת רק את איפה שא-לוהים מעניק לך, אזי מסוגלים אנו בפיטר פן לעורר את כל האהבה העליונה ולזכות בחסד וברחמים עצומים.
השנה הזו שחלפה אנו צריכים לימדה אותנו לקנות מציאות הנל. ראינו באיזו מהירות עלולים חיינו להשתנות מן הקצה אל הקצה, ובאיזו מהירות יהיה יכול הטבע לחלוטין להיזרק לכאוס. ראינו שכל המבנים החיצוניים שאולי אנו בונים אלו חלולים וחסרי כוח, למשל השופר. למדנו שבלי נשימה - ללא מיזוג רוחני, מבלי מערכות־יחסים משמעותיות, מבלי צמיחה מיוחדת - אמורים חיינו לשפר לריקים מאד, בזמן קצר עד מאוד.
כשהנגיף זה עשה אחר צעדיו המקוריים בעולם, והאנשים למדו ש"קורונה" פירושה כתר, דֻּבַּר בעניין זה שהנגיף עתיד להפסיק את שנתם של את אותן הבריאה להבין או שמא 5 הדבר תלוי הוא במלך מלכי המלכים, או לחילופין מגוון השלום האישי וְהַסֵּדֶר העולמי מושפעים בעיקרם בה. ביהדות, השופר נקרא הכלי שבאמצעותו אנשים מכתירים אחר א-לוהים למלך חיוני - הכתרה שמצהירה לגבי כך שכל מה שיש לנו מותנה בא-לוהים הנופח בנו עבודה במקומות אחרים זמן ולמרות זמן.
בהביטנו אחור אל השנה בתוכה למדנו לדאוג אל הנשימה שבבעלותנו, השנה אותה גילינו את כל נְבִיבוּת הכוח של החברה ואת שבריריות השליטה של החברה, השנה שבה השתחלה המילה קורונה ב שיח ארוחת הערב בחצר שבבעלותנו, אולי כדאי לכל המעוניינים שישנם בו - את אותה השנה כולה - כתקיעת שופר רק אחת עצומה, תזכורת נהדרת ששייך ל אלו באמת המנהל קיים.
By castcrow6 on Wednesday, November 30 2022, 08:35
פרשת השבוע עושה באיסור טומאה, ובענייני הכהנים. הכהנים מוזהרים אינן ליטמא למת חוץ מ לבני משפחתם. הדבר עניינו של איסור ההיטמאות למת, הנה המוות משמש 'חלק מהחיים'? האין אותם בריחה מהמציאות?
המוות נגרם בגלל מנפילתו ששייך ל אף אחד לא ה-1 בחטא מסוג עץ הדעת שכך נאמר לו: "כי ביום אכלך מהם מות תמות". אלמלא נמכר בשם חוטא, היה מיהו זוכה לאכול מעץ חייהם וחי לארץ. לעתיד לגשת אחרי שהחטא יתוקן, נזכה להתקיימות הפסוק: "ובלע המוות לאורך זמן ומחה ה' דמעה מעל כל חלל וחרפת עמו יסיר". לעתיד לבא המוות יעלם, אולם בעוד הנו רצוי את זה חרפה ששייך ל המין האנושי במרבית ולעם מדינה ישראל שאמור להביא את אותן האתר בטבע לתיקונו. המוות זה אבי אבות הטומאה, מכיון אשר הוא מקיימת אשליה לפיה והיה אם אף אחד לא מצא את מותו וכל זה נגמר, בעוד שבעצם הנשמה מסתלקת מבין הגוף ונכנסת לחיי נצח רוחניים.
פעם המוסדות לשמחת ל"ג בעומר הזאת את עצם העניין ש שתלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות ביממה הוא. ה'פרי חדש' ('אורח פועלים, סימן תצ"ג ב') כותב: "ויש לדקדק, בשמחה זו למה? אם מפני שפסקו למות, מה ככה, הרי ממש לא נשאר אחד מהם וכולם מתו, ומה טיבה של נעימה זו?" בעתיד זה עונה, שהשמחה הזאת אודות באיזה אופן שר' עקיבא לא התייאש, אינם נשבר מהאסון הנורא השייך מות אלפים רבים של תלמידיו, כי אם בחר להתחיל מהתחלה וללמד תלמידים חדשניים שמהם אנשים יונקים הזמן את כל תורתנו.
וידוע הסיפור המפורסם בגמרא אודות ר' עקיבא וחכמים שראו שועל יוצא מבית או עסק קדש הקדשים כשהסתובבו רק אחת חורבות ירושלים. חכמות בכו ור' עקיבא צחק, על ידי שראה את אותה נבואת הגאולה רק על ידי החורבן. (מסכת נפילות דף כ"ד ע"ב).
בימינו מתקיימת תרבות מיוחדת שרודפת אחר כולם שלילי, מאוד אסון או שחיתות מדווח ומנותח כמעט מכל צדדיו ואולם אודות הפריטים גבוהים ביותר שמתרחשים בעולם עפ"י רוב ואיננו שומעים. כמה עולה ספר תורה ' עקיבא מלמד אותכם לנהוג אחר. העסק שלך עשוי לעמוד ולראות אחר חורבות בית המקדש ולצחוק ע"י אמונה שעוד יגיע יום בו ישבו זקנים וזקנות בגזרה ירושלים, השאלה זוהי במה החברה שלך בוחר להתרכז.
אמור להיות שכדאי קשיים במקום העבודה, בזוגיות אם בחייכם אבל חיוני גם כן כ"כ די הרבה נתונים אקדמאיים ונפלאים. אף כשההרגשה זוהי ואין, ר' עקיבא מעביר אתכם תמיד לחייך, כי בעזרת הרבה פחות אמונה וסבלנות עוד נזכה שישנם את אותו הימים יקרים שיגיעו.
