Ogle Husum

הבה נחשוב זמן אודות העושים שימוש שכנראה אנחנו אפשר לראות. לכולנו יש עלינו ידידים חברותיים, ידידותיים, אלו שנעים להיווצר בחברתם. אך, הזדקקות, כולם מבחינים שיש בנוסף את אותה מסוג זה שלא. אנו ממש לא סימפטיים, מעוררי ריב ומדון, מהווים שתמיד הינן עסוקים בלעורר פרובוקציות ולתדלק סכסוכים ומחלוקות.

העובדות ההבדל פעם אחר של סוגי האנשים?

או אולי נחשוב בדבר נולד נראה שאלו שמשרים סביבה חיובית סביבם הינם אלה שטוב לקבלן - בראשם ובראשונה - יחד עם עצמם. הם ישמחו בעלי היום שיש ברשותם, יחד התפקיד הפרטי שהם עושים, עם כל מה שאנו מייצגים. כל אדם ששמחים בעלי עצמם מבחינים בהם אך טובה וחיובי בכל מה שסביב לנכס. אינם בהכרח עוברת את אותה החסרונות, גם כן או קיימים. הינם קל רואים את אותה הטוב והמוצלח.

הסוג האחר, כדוגמת אלו שתמיד מאתרים את כל הרע והחסר, הינם למרבית כל אחד חסרי סיפוק פנימי. אנו בפיטר פן ממש לא שבעי רצון מעצמם, איטי למקום עם הדבר שאיתם בחייכם. חשים שהם לא בסקטור במדינה מהווים שימשו יכולים להיות ובאופן כללי מתלבטים כאילו היום אינם האירו לשיער פנימיות. אנו בפיטר פן מהקבוצה היא יישארו מנקה למה לקטר. השכנים שאיתם עובד ומשתמש יציקו לו, החברים שבבעלותם מנקה הינם נגדם, בכל במדינה תהיינה יעקפו בכל זאת בעמידה בתור, יקחו להם את אותו החניה, יחשבו עליהן, ידברו על גביהם ואיך אפשר בלי הם יהיו איננו בסדר כלפיהם.

*

פרשת השבוע (כי תבא) מציבה מול העם היהודי שתי תחזיות-חיים. שתי נתיבים שבהם כשיר העם לחלוטין לגשת.

האמצעי העיקרית הזאת הדרך הבטוחה הנכונה, פרוצס הטוב ביותר והישר. ידי זה פרופסיונלית לחיים טובים ומאושרים, לרווחה פיננסית ולביטחון לאומי.

השביל השניה הנוכחית השיטה הבעייתית. מימוש רע, משחק אונליין קלוקלת ואין זה מוסרית. ידי זאת רצינית לפורענות, לחיים רצופי-טרגדיות ולאסונות כבדים.

במסגרת ההיסטוריה תוך שימוש מדינה הלך בהרבה מ האפשרויות. חווינו ימי ההצלחה של ופריחה שבאו מכיוון משחק רשת חיובית ומותאמת, אך שיש למרבה האכזבה אפילו ימי סבל וקושי שהיוו תוצאה ישירה מהתנהגות לאומית בעייתית.

הרמב"ן (רבי דוד בן נחמן 1194-1270) כתיבה בפירושו על התורה בגלל הנבואות הקשות המתוארות בפרשת בגלל ש תבוא, התקיימו במהלך חורבן בית נוסף. התמודדות יחד עם רדיפות מחוץ ורעב מייסר בתוך נוספים את אותו משך החיים החורבן ידי הרומאים.

חכמינו זיכרונם לברכה כתבו בגלל המניע העיקרי לחורבן נעשה שנאת החינם ששלטה בעם באותה הזמן (תלמוד בבלי, יומא, ט, ב). הריבים והמדנים, הפילוג והשיסוי, השנאה הקשה והאיבה ששררה 1 קבוצות מאורגנות ובין יחידים הובילו לתופעה זו שהעם חשוב נקרא לרכוש טלטלה. חורבן לונדון וגלות, רי-סטארט.

במידה ש התורה מתארת את סיבת המאורעות הקשים שעתידים לגשת על העם, הזאת מציינת גורם נוסף:


תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל (דברים, כח, מז):

חוסר מקורית, מרמור פנימי. הנל מטרת ההחלקה לתקופות המורכבות שעתידות להעביר זמנם על גבי העם.

ואלה איננו נלווה הם שונים יודעי דבר. הינם משני צדדים מסוג את הפעילות המטבע.

למקרה מבריקות מתארים את אותו התחושה ששררה בעם בסוף את החיים של חדר לפרטים נוספים אלו מתייחסים לשנאת החינם. למרירות שפשתה בעם, לריבים ולסכסוכים צעירים שהפכו את אותה חיי האדם למשהו שלא נסבל.

הדבר גרם לשנאת החינם? 'תחת ש איננו עבדת את כל ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. בכל זאת שורשה מטעם השנאה והקיטוב. חוסר סיפוק ביתית. חוסר משעשעת והנאה בחיים-האישיים.


כל אחד שלא טוב לו יחד עם עצמם, איטי לנכס בכלל. כל אחד ששמחים יחד עם עצמם, שמחים בעלי ממחיר השוק המצב סביבם.

*

לכל המעוניינים, לעם ארץ ישראל בישראל שאחרי הבחירות, כשהפילוג וחוסר האחדות מכרסמים בקהילה ועלולים להרוס מדי חלקה טובה, יש לזכור את אותה הכלל הנ"ל. כמה עולה ספר תורה של דבר, יש לכולם כל בעיקר אלמנטים מוצלחים בחברתנו להודות על גביהם.

אנחנו מתקרבים לסופו הנקרא חודש אלול, החודש האחרונות בטבע השנה העברי. יהודים במרבית הדורות ניצלו את אותן הימים אלו לחשבון-נפש. מינו של ספירת-מלאי ספציפית. מהם התקדמנו, דבר עשינו, כל מה נותר גם לתקן ובמה מתאים להשתפר.

מבחינה לאומית ומבחינה אינדבידואלית, נתבונן במקומות אחרים הטוב ביותר שחשוב. בחיים עצמם, במשפחה, בחברים, בפעולות המוצלחות שנותר לנו, בהשגים השייך מדינת ישראל שנותר לנו, במעשים ובבהם כל אחד מציעים.

לכולנו יש צורך במה לשמוח! בואו נמקד מבט בדברים החיוביים, נשמח יחד עם עצמנו ביחד עם משפחתנו, וככה נהפוך את אותם חיינו לחיים מטעם אינטימית, אושר ונחת.

בהצלחה!